מאגר סיפורי מורשת

אבא שלי חזר ממלחמת העולם השנייה בדצמבר 1945. אני הייתי בן שש. זה היה שבוע לפני חנוכה. בבית היה רק לחם תפוח אדמה ושמן לא הייתה אצלנו חנוכיה. אבא עשה חנוכיה מתפוח אדמה. הוא לקח את התפוח אדמה וחתך קצת מהתפוח אדמה כדי שהוא יוכל לעמוד על השולחן והוא הוציא את החלק הרך שבתפוח אדמה כדי שיראה כמו כוס, שפך לתוך זה שמן והכניס לשם חוט קטן והדליק את החוט באש. זה דלק שלוש שעות. אבא סיפר לי את את הסיפור החנוכה (נס חנוכה) ובפעם הראשונה קיבלתי דמי חנוכה שלושה רובל אתם היה אפשר ללכת לקולנוע. כל יום אחרי העבודה הוא הוסיף עוד תפוח אדמה עם שמן ופתיל, לפי הנר שהיה צורך להדליק באותו יום.

באותה תקופה התחילו השידורים שלל הרדיו והוא שמע כל ישראל, וזה התחיל עם ההימנון של ישראל: התקווה. ישבנו ואכלנו תפוח אדמה מבושל ולחם דגים מלוחים ולא היה עוד כלום בבית וככה גיליתי מה זה חנוכה.

אחרי ארבעה חודשים, היגיע פסח לא היה אפשר לקנות מצה. והביאו קמח רק בשוק השחור. קילו קמח עלה שלוש מאות רובל והמשכורת לחודש הייתה אלף חמש מאות רובל. לפסח היה צריך מינימום חמישה עשר קילו קמח למשפחה. כל חודש אבא קנה קצת קמח כדי לאגור להכנת מצה ואחר כך הוא אני והאחים ואחיות שלנו הכנו מצות עם הידיים ואז היכנסו את המצות לתנור רוסי ואפינו.

אמא שלי קנתה שני ברווזים והחזיקה אותם בכלוב והאכילה אותם כדי שהם יהיו גדולים ושמנים. לפני פסח שחט את הברווזים השוחט, ומכל ברווז קיבלנו שלושה קילו שמן ברווזים לפסח.  לא היה אפשר לאכול בפסח משהוא לא כשר והברווזים כשרים למאכל. אבא שלי כבר מהסתיו הכין יין ענבים לפסח. בפסח היו שתי סדרי פסח. עשרים וחמישה אנשים באו לשני לילות לפסח. אחרי העבודה שלהם הם באו לסדר פסח (לשני סדרי פסח) ואבא שלי קרא את אגדת פסח. אני הייתי הכי קטן ושרתי ״מה נשתנה הלילה הזה״. בפסח לא היה לחם כי בפסח שמרנו כשרות. ככה כל השנים עשינו את פסח באוקרינה.

הזוית האישית

ליאל: מאוד נהניתי לעבוד בתכנית הקשר הרב דורי. אני מקווה שיהיו לנו עוד מפגשים כאלו.