מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החינוך מבית אבא

סבתא מלכה ודור כשהוא תינוק
מלכה מור בחוף הים
מלכה מור מספרת על אהבת הארץ עליה גדלה בילדותה

 

 

נולדתי ביפו לאבא זכריה ואמא מרים, להורים הכי מקסימים בעולם. הייתי הבת הרביעית מתוך 12 ילדים.
בילדותי, הוריי העניקו לנו הרבה חום ואהבה. היה לנו מנהג כל יום שישי ,ישבנו כל המשפחה וסיפרנו סיפורים על המשפחה של אבא שלי. שמענו על איך הייתה העלייה שלו לארץ ישראל וזה היה מרתק אותנו, בתור ילדים של אבא.
העלייה של אבי היתה מאוד קשה. הם עלו מתימן לארץ במטוס והגיעו ישר ליפו. היו שם רק צריפים והם לא ידעו מה לעשות. אבא שלי ראה שהוא בין האחים הכי גדולים בביתו והוא היה צריך לקחת את הכול על עצמו. הוא עבד מאוד קשה כדי לפרנס את משפחתו וגם את המשפחה שלנו, ותוך כל זה הוא המשיך לאהוב את הארץ שבה הוא חי. הוא תמיד אמר שזו המדינה שלנו. הממשלה דואגת לכול, לקשישים שלא יחסר להם כלום. בשבילו העיקר היה להגיע ולחיות בארץ ישראל. התמודדות שלהם היתה באמונה שהכול יהיה בסדר. היה להם מאוד קשה מכיוון שהם עוד לא הבינו מה הם צריכים לעשות. לקח להם זמן עד שהבינו שכאן במדינה צריך לעבוד מאוד קשה כדי להתקיים. הסוכנות הביאה אותם לשכונה ביפו שקראנו לה "השטח הגדול". לא הדריכו את ההורים שלי מה עליהם לעשות פה במדינה והם בכוחות עצמם, "על בשרם", למדו איך להתנהל בארץ.
היה להם חום ואהבה לארץ ואת זה הם החדירו לנו הילדים, עם ביטחון וחינוך שכל דבר שהוא הכי קשה אפשר להסתדר. הם למדו אותנו שהחיים הם כל כך יפים ורק אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו לוקחים ומסדרים אותם. כך גדלנו. כל ילד למד שמשפחה זה הדבר הכי חשוב שיש.
אני זוכרת שבתור ילדים, אמא שלי הייתה לוקחת אותי ואת אחיי לחוף הים והיינו מסתכלים על השקיעה. היינו מקבלים בסוף הטיול ארטיק והיינו מאושרים עד הגג.

מילון

השטח הגדול
סתם שטח

ציטוטים

”אף פעם לא לוותר“

הקשר הרב דורי