מאגר סיפורי מורשת

שמי ענת, נולדתי בארה"ב בשנת 1943. למדתי בבית ספר יהודי פרטי, שם למדתי חצי יום עברית ותנ"ך וחצי יום למדנו אנגלית. נהגתי לשחק עם הילדים מהכיתה בהפסקה כי לא היו שיעורי ספורט. בתחילת כיתה ו' עברנו למקום אחר כי ליד השכונה הקודמת הייתה שכונה אחרת שלא הייתה טובה והיו הרבה עניים וגם הרבה פשע וכשהגעתי לשכונה החדשה הכרתי חברות חדשות ומקומות חדשים.

בחטיבת הביניים הכרתי חברות חדשות והכרתי את השיטה החדשה, שלכול מקצוע יש מורה משלו, בניגוד לבית הספר היסודי בו היה מורה אחד שמלמד את כול המקצועות. בנוסף פעם בשבוע הייתי יוצאת מוקדם מבית ספר כדי ללמוד עברית וללמוד על הדת ועל ארץ ישראל. בתקופת התיכון הלכתי אחר הצהריים לתנועת נוער "הבונים" בה היו יהודים בלבד וגם הייתי בצופים עם אמריקאים ויהודיים. לצערי בכיתה י' הייתי צריכה לפרוש מהצופים בגלל שהיו לי הרבה שיעורים ונשארתי רק בתנועת הבונים.

אבי נפטר אחרי שסיימתי את התיכון ואחרי הלוויה ופטירתו עליתי באנייה לישראל ושם גרתי שנה עם תנועת הנוער. למדתי בקיבוץ גשר הזיו עברית והיסטוריה של ארץ ישראל וידיעת הארץ ובנוסף עבדתי בקטיף תפוזים ובחדר האוכל. היינו נוסעים הרבה לטיולים ולערים כמו ירושלים, תל אביב ואחר כך לנגב ובמהלך הטיול היו ישנים בשדה או באכסניות.

בגיל 19 טסתי בחזרה לארצות הברית מישראל לצורך לימודים, למדתי באוניברסיטה של באפלו במשך שלוש שנים אבל לא סיימתי את הלימודים כי הייתי חולה במחלת הנשיקה וגם באדמת אז לא הצליחתי להמשיך את הלימודים. בגלל זה לצערי לא יכלתי להיות מדריכה בתנועת הנוער הבונים באותו הזמן.

בגיל 20 למדתי את המקצוע מזכירות, בבית ספר אחר שנמצא בבאפלו. אחר כך הייתי בערך שנה ברוצ'סט, ניו יורק ובאותו הזמן הייתי מדריכה בתנועת הבונים. בגיל 24 חגגתי יום הולדת ובערך שנה אחרי בחרתי לעבור לשיקגו עם החברים שלי ולגור בדירה משותפת ובנוסף על כך עדיין המשכתי לעבוד בתור מזכירה וגם ללמוד עברית.

בשנת 1967 עלתי עם אחותי לישראל וגרנו בקיבוץ גשר הזיו. בתקופה זאת שלחו אותי לאולפן כדי ללמוד עברית ואחרי כמה זמן סיימתי את האולפן וחזרתי לקיבוץ. שם בקיבוץ התחלתי לעבוד בתור מטפלת וללמוד בקורס מטפלות גיל הרך באורנים. לאחר הקורס עבדתי בתור מטפלת לגיל הרך. בתקופת שנות העשרים שלי הייתי חברת קיבוץ והכרתי את בעלי. הוא היה גר אז בקריית ביאליק, הייתי באה לבקר אותו כמעט כול הזמן לבסוף הוא נסע לגור בקריית אתא ואני, שכבר נמאס לי מכול הנסיעות אלי, החלטתי לעבור לגור אתו ולעזוב את הקיבוץ. עקרת בית תקופה ארוכה ובזמן הזה הייתי עוזרת לבעלי בפינת החי שלו וכמובן גם דואגת לו.

ענת ומשפחתה בביקור בארה"ב

ניסיתי להיכנס להריון, לצערי היו ניסיונות שלא הצליחו, אבל בשנת 1982 נולדה הבת הראשונה הבכורה במשפחה ולאחר שנתיים נולדה הבת השנייה שלנו. כשהבת השנייה שלנו הייתה בת חמש כל המשפחה נסעה לארצות הברית לבקר את אמי וגם את אחותי שהייתה גרה בפנסילבניה.

לצערי בעלי נפטר כשהייתי בת 74 ונשארתי לבד, הוא נפטר כשהיה בן 92. בשנת 2018 הפכתי לסבתא לתאומים ושנה לאחר מכן נולד לי נכד נוסף מבתי הבכורה.

הזוית האישית

ענת: מה שלמדתי בעצמי מהתכנית הזאת שהסיפורים של פעם הם יותר שונים מהסיפורים של היום.

ספיר: לענת היה כיף לספר על החיים שלה ואת הסיפור שלה ולי היה כיף לתעד את החיים שלה וללמוד יותר על אנשים.