מאגר סיפורי מורשת

מדרש השם

שמי אפרת. מקור השם: מהתנ"ך, איש אפרתי משבט אפרים וגם שם של מקום. שם משפחה שלי: סלע. שם המשפחה מעוברת: מהשם שטיינברג. שם משפחה קודם שלי: איילי.

נולדתי בבית חולים בעפולה בתאריך 16.5.1943. אני מציינת את יום ההולדת במסיבה משפחתית. גדלתי בקיבוץ גבת עד גיל 11 אז חל פילוג בתנועה הקיבוצית וחצי מחברי גבת עזבו את הקיבוץ והקימו את יפעת.

בבית בגבת היה רק חדר אחד בלי שירותים ומקלחת, כדי להתקלח צריך ללכת למקלחת ציבורית. הילדים גרו בבתי ילדים בלי ההורים שלהם.

כשהייתי בת 3 אבי נשלח לאירופה כדי לטפל בילדים יהודים ולהעלות אותם לארץ, הוא חזר כשהייתי בת 4 וחצי והוא הביא לי מתנה תלת אופן, האופניים האלה נמצאים במוזיאון ביפעת. כשהייתי ילדה לא היו חוגים אז היינו הולכים לטיולים ומשחקים בחצר.

אני זוכרת את מלחמת השחרור, שהיו מעירים אותנו בלילה והיינו צריכים לרוץ מרחק גדול למקלט, הייתי רק בת 5 ופחדתי מאוד מהחושך במקלט.

בחגים היינו שרים ורוקדים עם המבוגרים ומשתתפים איתם בהצגות וקריאה. בלימודים למדנו יחד ולא היו רמות, יצאנו הרבה לטיולים בשדות וחזרנו עם ידיים מלאות ברקפות וכלניות.. אז עוד היה מותר לקטוף פרחים.. הטיולים השנתיים היו ארוכים והלכנו מרחקים גדולים עם תרמילים כבדים על הגב.

מאכלים לא אכלנו בבית, לא היה מטבח בבית ההורים, את כל הארוחות אכלנו בבית הילדים או שאכלנו בחדר האוכל.

מקום עבודה

עוד כשהיינו ילדים התחלנו לעבוד אחרי שעות הלימודים בבית ספר. עבדנו בקטיף פירות, בעישוב עשבים בגן הירק, בקטיף כותנה, בכיתות גדולות יותר עבדנו בבתי הילדים, עזרנו למטפלות. בבגרותי, המקצוע הראשון שלי היה מורה לאנגלית, עבדתי במקצוע הזה רק שנתיים כי לא נהניתי..

משפחה שלי

ההורים שלי: אמא שלי נעמי, ילידת ישראל, הוריה עלו בעלייה השנייה, היא הייתה מושבניקית. אבא שלי מאיר, עלה מאוסטריה והיה מורה ומחנך כל ימיו, הוא הקים את בית הספר "העמק המערבי" והיה המנהל שלו במשך 12 שנים.

היו לי 2 אחים: עופר היה טייס מסוק "יסעור" ונהרג במלחמת יום הכיפורים. הוא התחתן יומיים לפני המלחמה.. וגלעד הוא וטרינר עופות, חי עם משפחתו בישוב "מסד".

התחתנתי לפני 44 שנים, הכרתי את בעלי אצל חברה. הייתה לנו חתונה מצומצמת. נולדו לנו 5 ילדים: אופיר, נולד אחרי מלחמת יום כיפור וקראנו לו על שם אחי – עופר, כשאופיר היה בן 8 חודשים עברנו לגור בסנטה קטרינה, בין הבדואים. טיילנו הרבה וחווינו חוויות מיוחדות.. הילדים התגלגלו על דיונות החול, ישבו סביב למדורה עם הבדואים, נסעו בג'יפים בוואדיות. אחר כך נולדו ליאור, נועם וגור והלל אחרונה..

מנהגים ומסורות

אבא שלי היה נוהג לשים את כפות ידיו על ראשי הילדים ומברך אותם: "אלוהים יוחנך בני". אני אוהבת את כל החגים שיש בהם התכנסות משפחתית. האירועים המשמחים ביותר בחיי היו יום ההולדת של 5 ילדיי. נהניתי מאוד לגדל אותם והשקעתי הרבה אהבה, מחשבה וזמן בגידולם.

אחי עופר ז"ל

האירוע העצוב ביותר של חיי היה נפילתו של עופר, אח שלי. הייתי גדולה ממנו בשבע שנים, הייתי מעורבת מאד בגידולו, ליוויתי אותו כל השנים כמו אמא קטנה. כשהוא הלך לקורס טיס דאגתי לו מאוד אבל גם הייתי מאד גאה בו. סיום קורס טיס שלו הייתה חוויה מרגשת ביותר. הוא התחתן עם צילה חברתו ויומיים אחרי החתונה הוא נהרג, אני הייתי בסוף הריוני הראשון עם אופיר וכאבתי מאד את נפילתו.. כשאופיר נולד הייתי מוצפת באושר גדול ובכאב עצום.. שני הרגשות התנגשו..

הזוית האישית