מאגר סיפורי מורשת

שמי יוליק חיוט, נולדתי בשנת 1951 ברוסיה, בעיר אטקי. אני בן יחיד להוריי.

בילדותי אהבתי לשחק כדורגל, כדוריד, כדורסל, כדורעף. אהבתי להחליק על הקרח בנהר בחורף כשהיה קפוא. שיחקנו גם הוקי קרח. אהבתי מאוד לטייל ולהיות בחוץ. הייתה לי להקה עם חברים. אני תופפתי על תופים.

סיימתי את לימודי בכיתה י' (לא היו אז כיתות גבוהות יותר). בגיל 18 גייסו אותי לצבא האדום (צבא רוסיה). שירתתי בעיר וורוניש  בפלוגה מיוחדת. למדנו בפלוגה לזהות אם בן אדם מושפע מסימים או לא. למדנו פסיכולוגיה לשם כך. תפסנו עבריינים פנימיים של רוסיה והבאנו אותם לכלא.

באותה תקופה רוסיה הייתה ב"מסך ברזל" כלומר סגורה, לא היו נכנסים ולא יוצאים ממנה. לכן לא הסתובבנו עם נשק כי היה אסור. החזקנו נשק רק כשהיה מטווח שהתקיים אחת לשבועיים. אני הייתי עם רובה AK-47 (קלצ'ניקוב). כשעשינו סיורים ברחובות העיר, ותפסנו פושעים היה חשוב להיות בכושר טוב, לדעת את כל נקודות התורפה. (ברוסיה בצבא היו לומדים נקודות רגישות בגוף האדם שעוזרות ללוחמה ואפילו יכולות להרוג, אבל אנחנו לא הרגנו).

היינו צריכים לדעת היטב הגנה עצמית ללא נשק ונגד נשק (קרב מגע). במשך היום, באימונים, תרגילים, המפקדים היו קשים מאוד, ובערב אחרי הכל כשהיינו "חופשיים" היינו כולנו חברים. בתחילת השירות הצבאי היה  הכי מאתגר וקשה. בהתחלה היו שלושה חודשים של קורס לחייל חדש (טירונות).

אני כחייל בצבא רוסיה

בקורס אין הרבה מנוחה, אפשר היה ללכת לישון בשעה 23:00 ופתאום יכולים להעיר אותך. זה היה ממש כמו בסרטים. בסוף הקורס הרגשתי סיפוק וגאווה מכיוון שהיה קשה מאוד. יצאנו משם זריזים וחזקים יותר מאי פעם. כשהתמודדנו מול עבריינים לא היה קשה והיה מעניין מכיוון שהיינו קבוצה כל הזמן.

חייל לוחם ומתופף בלהקה

כחייל נילחמתי בפלוגה מיוחדת בצבא רוסיה אבל גם ניגנתי בלהקה צבאית כמתופף. הייתי חייל לוחם אבל נהניתי להופיע בפני חיילים אחרים ולהנעים את זמנם. בזמן החופשי בצבא הייתי בלהקה צבאית כמתופף, היה מעניין. פעמיים בשנה יצאנו הלהקה ואני תחרות מוזיקה בין כל הבסיסים שהיו בעיר וורוניש (העיר הייתה ענקית והיו בה המון בסיסים). ניצחנו פעמיים. מה שהיה הכי מהנה זה שחודשיים לפני התחרות הוציאו אותנו (את הלהקה) לחזרות. היה קשה כי כל היום במשך חודשיים רק עשינו חזרות כמעט בלי הפסקה.

בצבא מלמדים איך להתחבר עם כולם. כי אם לא תתחבר תישאר לבד, ולבד אי אפשר לעשות כלום כמו לנצח במלחמה. השנים בצבא היו מהנות ומאתגרות במיוחד.

הזוית האישית

יוליק חיוט: כשאני מסתכל אחורה לתקופה של הצבא ברוסיה, אני נזכר בכל מה שלימדו אותנו. הדבר העיקרי היה איך להסתדר עם אנשים ממקומות שונים ורחוקים שנלחמים  ביחד למען מטרה אחת.