מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים המשתנים

תמונה בעת העבודה על סיפורה של חנה.
חנה בצעירותה
סיפורה של חנה דמארי

אני נולדתי בתימן בשנת 43 למשפחת אברהם- לאבא שלי קוראים: יחיא ואימא: עליזה, היו לי שבעה אחים: הראשונה-חנה (אני), השני-חיים, השלישי-צדוק ז"ל, הרביעי-יחזקאל, הוא כבר נולד בארץ, חמישית-רחל, שישית-לאה, שביעי–שמואל ז"ל. אבא עסק במסחר ואימא הייתה עקרת בית.

עלינו ארצה בשנת 49 והתיישבנו במעברה וישנו בתוך אוהלים. כשהיו שיטפונות וגשום כל האוהלים היו עפים.

בשנת 1950, התיישבנו 'במחסיה' כמה שנים. אני למדתי בבית ספר דתי ב'מחסיה'. נאלצנו לעזוב כי היו הרבה מסתננים ערבים שרצחו יהודים, גנבו סוסים, היו דופקים על החלונות…. ממש הציקו לנו.

בשנת 1954, עברנו לבית דגן. שם היה מצב נוראי מבחינה משפחתית. היינו ישנים תשע נפשות בחדר אחד, שניים בכל מיטה (ראש וזנב), הבניין שבו היינו כל המשפחה, היה פעם בית אריזה של הערבים, שהיו אורזים בו פרות הדר, בתוך הפרדס. השירותים היו נמצאים בחוץ, היינו מבשלים מחוץ לבית על פרימוס ופתילייה כל מיני תבשילים שיכולנו להכין כי לא היה חשמל.

תמונה 1

מים לא היו בתוך הבית. היינו צריכים למלא בדליים מים. המקלחת שלנו הייתה בתוך גיגית קטנה והיינו מחממים את המים בפרימוס.

לאור המצב אבא היה עובד קשה בפרדס, וגם אני, שהייתי רק בת 13, נאלצתי לעבוד בטיפול ילדים קטנים ביום, כדי להרוויח קצת כסף, ובלילה הייתי לומדת – אז קראו לזה שיעורי ערב. כך היה עד גיל 17 וחצי .

בגיל 17 וחצי –שנת 1961, היתה חתונה לאיזו חברה וגם חברים של יוסף (היום הוא בעלי) היו מוזמנים יחד איתו. הוא הסתכל עליי  ושאל את אימא שלו: "מי זו ?" (הוא כמובן התכוון אליי), הוא לא היה מבית דגן ולא הכיר את האנשים שם. אימא שלו אמרה שהיא מכירה את המשפחה שלי, ואני עדיין לא ידעתי כלום ממה שהיה.

ערב אחד הוא ואמא שלו באו אלנו ורצו להכיר אותי ולבקש את ידי. רק אז אני הבנתי שהוא מעוניין בחתונה. שאלו אותי ואני כמובן עניתי בחיוב, יצאנו כמה פעמים וראינו שאנחנו מאוד מתאימים. קבענו תאריך לחתונה. הייתה חתונה יפה מאוד בחצר של המשפחה של בעלי.

גרנו במושב 'הודיה'. הקמנו בית, שם נולדו לנו ארבעה ילדים: הבכורה- כנרת, כי השם מאוד מצא חן בעינינו וזה היה שם מאוד מיוחד ויחיד באותו זמן, הבן השני- שר שלום, על שם אביעד שר שלום, שקראנו בהפטרה שבפרשת יתרו, בת שבע- שנולדה בחודש השביעי- פגית, ברק- הוא נולד בפרשת בשלח וגם הוא נולד פג.

לא הייתה לנו הצלחה במושב ולכן עברנו 'לטירת שלום'.

 

הזוית האישית

חנה: היה לי נעים עם יעל, אדיבה, נעימה, חרוצה וסבלנית. תודה על הסבלנות שהייתה לך כלפיי!

יעל: היה לי ממש כייף לעבוד איתך ולשמוע את הסיפור המדהים שלך! אני שמעתי על דברים שלא ידעתי, וכשאת באת וסיפרת לי אני הבנתי וגיליתי עוד ועוד דברים. אני שמחה שנבחרתי להיות ולשמוע ממך את הסיפור, אני נהניתי מכל רגע. ורציתי להגיד לך תודה שסיפרת לי הכל בסבלנות ובמאור פנים!

מילון

פתיליה
להבה של אש שקטה שניתן להגביר ולהנמיך אותה. היו משתמשים בה לבישול.

ציטוטים

”"העיקר להסתפק במועט" “

”"לשמוח בשמחת אחרים"“

הקשר הרב דורי