מאגר סיפורי מורשת

סבתא רחל בן צור מספרת לנכדתה אביה נגר.

נולדתי בתאריך מאוד מיוחד, ט"ו באב בשנת תשי"ז  (12/08/1957) בבית הרפואה צריפין. את השם שלי נתנה לי סבתא שלי מרים ז"ל.

גרנו בכפר בית דגן הוריי, שלום ובידור כברה ז"ל, אני וחמשת אחי. בביתנו הייתה חצר גדולה ומאחורה שטח חקלאי. בחצר היה גם בית כנסת של אבי ז"ל שאליו הגיעו תושבי השכונה. אני זוכרת את התפילות והניגונים שהייתי שומעת מבית הכנסת.

מעל הבית היו עוברים הרבה מטוסים, כי הכפר נמצא ליד נמל התעופה בן גוריון. רעש המטוסים היה חזק ולעיתים רבות הפר את השלווה של לגור בכפר.

כשהיינו קטנים היה רק גן ילדים אחד בישוב. למדתי בבית ספר רמב"ם בבית דגן. את התיכון למדתי בתל אביב בסמינר "תלפיות" וב"בית צעירות מזרחי". לאחר מכן למדתי בסמינר למורות. לימדתי בבתי ספר בבאר יעקב, ולאחר מכן הייתי מחנכת ומורה לחשבון בבית הספר היסודי ביבנה.

התחתנתי בגיל 26 עם יוסי בן צור  בעל מקסים להפליא ואבא טוב לשלושת ילדנו: שירה, דור ושהם.  בתחילת הנישואים גרנו בראשון לציון ולאחר מכן עברו לגור בנס ציונה בה אנו גרים עד היום ב"ה.

שירה ביתנו היקרה התחתנה במזל טוב ובערב החתונה, של ביתי שירה, פרצו לנו לבית וגנבו את כל התכשיטים וגם את הנשק של דור, שהיה אז בצבא חובה.  את הנשק מצאו אחר כך זרוק  באזור החורשה, וכך הוא לא נשפט ויצא זכאי.

ברוך השם יש לנו 6 נכדים משירה ואלמוג ביניהם אביה המקסימה. דור התחתן עם ליאורה ויש לו בן בשם אבישי רעי בן 8 חודשים כעת.

אוהבת סבתא רחל בן צור

הזוית האישית

אביה נגר: תודה לך סבתא ששיתפת אותי בסיפור הילדות שלך. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.