מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים החדשים שלנו

סבי, סבתי, אני דניאל וחברי שגיא
סבי זיגפריד בתמונת מחזור
ארצה עלינו

קוראים לי זיגפריד שון, נולדתי ברומניה בעיר קלוז' בירת טרנסילוניה זאת עיר אוניברסיטאית עם שתי תאטראות, שתי בתי אופרה, תזמורת פילהרמונית וחיים יהודיים תוססים, עם 5 בתי כנסת עם קהילות יהודיות משלושה סוגים: חרדים, דתיים וקהילה מודרנית.

למדתי בבית הספר "Ady-Sincai" הורי כל הזמן הגישו בקשה לעלייה לארץ ישראל אך בכל פעם  בקשתם נדחתה, כאשר עליתי לכיתה ה' השלטונות אמרו לנו שאם לא נבטל את הבקשה אני לא אמשיך בלימודים, גם שעליתי לחטיבה קרה אותו דבר וגם שעליתי לתיכון, זה שוב קרה.

הדודים שלי עלו ארצה בעזרת שוחד שנתנו לשוטר שהיה שכן שלהם, בתנאי שהם לא יספרו לאף אחד אפילו לא למשפחה.

הם סיפרו לנו רק יום לפני עלייתם.

כאשר סיימתי את התיכון רציתי להמשיך ללמוד היסטוריה, אך חשבתי לעצמי: "מה אני אעשה עם ההיסטוריה של רומניה בארץ ישראל?"

אז הלכתי ללמוד כימיה והתקבלתי "לאוניברסיטה פקולטה לכימיה".

(אהבתי לכימיה התבטאה בעובדה שכאשר יורי גגארין היה הראשון לעשות סיבוב בחללית סביב כדור הארץ, חברי מהכיתה ואני פנינו למורה לפיזיקה וביקשנו ממנו שיאפשר לנו לבנות חללית קטנה ואני הייתי אחראי על הרכבת הדלק).

בזמן הלימודים באוניברסיטה, חליתי בשיתוק בצד הימיני של הגוף והייתי מאושפז במשך חודש בבית חולים. לאחר שיצאתי מבית החולים, היו לי ישר בחינות סוף שנה ועשיתי את הבחינות בעל-פה, מפני שלא יכולתי לכתוב…

מסיבות רפואיות נתנו לי ולאמי לבקר בארץ ישראל, כעבור חודש וחצי חזרנו לרומניה והמשכתי את הלימודים. בסיום הלימודים התקבלתי לעבודה במכון לכימיה בקלוז'. באותה תקופה היה רב מאוד גדול שדאג לקהילה היהודית בקלוז', הוא הקים מסעדה כשרה שהסטודנטים אכלו בה בחינם, הוא הקים מקהלה ששרים בה בעברית והקים שיעורים ללימודי עברית.

אני הלכתי למקהלה ולשיעורי עברית ושם הכרתי את אניטה אשתי לעתיד.

ב- 22.4.1974 ראש חודש ניסן התחתנו, עשינו חתונה יהודית מסורתית במסעדה שהקים הרב, זאת הייתה החתונה היהודית המסורתית הראשונה בקלוז' לאחר המון שנים.

לאחר שנה נולד לנו הבן הבכור שלנו וכעבור עוד שנה הצלחנו סוף סוף לעלות ארצה עם כל משפחתי.

אותו רב (הרב הבר), שחיתן אותנו בקלוז', חיכה לנו בשדה התעופה והעביר אותנו למעון עולים בכפר חב"ד וגם עשה את ברית המילה לבן השני שלנו (אבא של דניאל) שנולד חודשיים לאחר הגעתנו ארצה.

ב- 21 למאי 1976, ביום שישי בצהרים, ירדנו מהמטוס משדה התעופה בלוד ועברנו את תהליך הקליטה, קיבלנו תעודת עולה ועכשיו נשאר לנו רק לחגוג את השבת הראשונה בישראל. אשתי אניטה, בני איציק ואני הלכנו לאחד מבני הדודים שלי שגר בקריית אונו, והוריי נסעו לירושלים יחד עם אחותו של אבי, וביום ראשון התחלנו את חיינו החדשים בכפר חב"ד.

החיים החדשים שלנו לא היו קלים, ללמוד שפה חדשה, לטפל בתינוקות, לחפש עבודה ומגורים. לאחר שנה מצאתי עבודה בירושלים במפעל לכימיה, ובעקבות זה קיבלנו דירה ממרכז הקליטה בשכונת רמות שאז הייתה שכונה חדשה בירושלים.

גם אשתי אניטה הצליחה מהר מאוד למצוא עבודה בתור אחות מעשית בבית החולים "הדסה עין כרם", היא למדה במשך שנה בקורס לאחות מוסמכת וסיימה אותו בתעודת הצטיינות.

סיפור קטן: לאחר שאניטה סיימה בהצטיינות את הקורס היא הצטיינה גם בעבודה וקיבלה פרס הצטיינות ומהכסף שהיא קיבלה קנינו את הטלוויזיה הראשונה שלנו.

לאחר 7 שנים המפעל לכימיה בו עבדתי גדל והתפתח ועבר לרמת חובב ליד באר-שבע, אז עברנו לבאר-שבע ובאותו מפעל עבדתי עד שיצאתי לפנסיה.

כשעברנו לבאר-שבע אניטה עברה לעבוד בבית חולים "סורוקה" במחלקה לטיפול נמרץ בלב, שם היא עבדה עד צאתה לפנסיה. כשאניטה יצאה גם היא לפנסיה החלטנו לעבור לגדרה ליד שניים מילדינו על מנת לעזור להם ולטפל ב-6 נכדינו, ושם אנו גרים עד היום.

ועכשיו נפסיק לדבר עלי ונעבור לסיפור של אבי אלברט:

אבא שלי נולד בשנת 1913, בכפר קטן ברומניה, הוא היה הבן הבכור מתוך 6 אחים, 3 בנים ו-3 בנות. אבי התחתן בפעם הראשונה ונולד להם בן.

ההורים של אבי יחד עם אחותו, אחיו, אשתו ובנו, נספו במשרפות אושוויץ.

את שתי אחיותיו לקחו לעבודה במפעלים למטוסים ליד אושוויץ ואבא שלי ואחיו הקטן נלקחו לעבודה כפייתית בכל מני מדינות שונות באירופה. ארבעתם שרדו את המלחמה וחזרו לביתם בכפר, הבתים שלהם היו תפוסים, הם הצליחו להוציא מביתם רק כמה דברים קטנים: כמה תמונות ובגדים.

האח והאחות הצעירים החליטו לנסוע לארצות הברית ולקנדה. אבא שלי ואחותו ניסו לעלות ארצה אך ללא הצלחה. ארגונים יהודים ריכזו את היהודים המעוניינים לעלות ארצה במחנות בקלוז'. ושם אבא שלי פגש את אמא שלי ואחותו של אבי פגשה שם את בעלה לעתיד.

עלייתם ארצה התעכבה ובמרץ 1946, התחתנו שני הזוגות, הורי ב- 27 במרץ ואחותו של אבי ובעלה ב- 28 במרץ.

נעבור לסיפור של אמי עלמה:

אמא שלי נולדה ב-1926, בעיר צ'רנוביץ' שברומניה, היא הבת הקטנה בין שלושה אחים, משפחה עמידה.

המשפחה של אמי עברו את השואה במחנה ריכוז טרנסניסטריאה, אחד מאחיה נספה שם. אמא שלה הלכה לעולמה שנה לפני שהם נלקחו למחנה ריכוז. אחרי שהם שוחררו ממחנה הריכוז, הם חזרו לביתם בצ'רנוביץ', כשהם הגיעו, הם גילו שהבית שלהם תפוס, אז הם המשיכו בדרכם לעלות לארץ ישראל וכך הם הגיעו לקלוז' ושם אמי פגשה את אבי.

ומשם, היסטוריה…

 

קישור לסיפור של סבתא אניטה: מרומניה לישראל

 

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

כימיה
כימיה היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר או עם אנרגיה.

ציטוטים

”"הצלחנו סוף סוף לעלות ארצה"“

הקשר הרב דורי