מאגר סיפורי מורשת

החיים החדשים בישראל

שמי דוד לוי ואני גמלאי אגד בן 68, יליד מרוקו. עליתי ארצה בשנת 1969 בהיותי בן 20 ואני מה שנקרא ילד סנדוויץ, החמישי מבין תשע נפשות.

עד גיל 20 גדלתי במרוקו והייתי יהודי בין ערבים, במבט לאחור אינני זוכר אפלייה או גזענות כלפיי. הילדות שלי הייתה רגילה לחלוטין, כשאר הילדים שחיו וגדלו בסביבתי. היו לי הרבה חברים. אני זוכר שהיינו משחקים בחוץ ובערבים היינו יוצאים לבלות ונהנים מהחיים. מעולם לא הרגשתי עויינות כלפיי או כנגד משפחתי. בבית הספר למדנו יחד ערבים ויהודים ולא היה בזה שום עניין. למדנו ביחד ביסודי והמשכנו ביחד עד סיום התיכון. כשסיימתי את לימודיי, יצאתי לשוק העבודה והתחלתי לתת יד בכלכלת הבית.

בגיל 20, הוריי החליטו שהמשפחה תעלה לארץ ישראל. באותה תקופה היה גל עלייה מסיבי ארצה ורוב העולים לא ידעו לדבר את השפה העברית מלבד מילים בודדות. אני לא זוכר משבר או לחץ אלא רק התרגשות שאנו עולים לארץ הקודש.

בשנת 1969 שנתיים לאחר מלחמת העצמאות הגענו ארצה למדינה גאה וחזקה וכאן נתקלתי במחסום השפה, אך מכיוון שהגיעו עולים ממרוקו לפניי אז ההתאקלמות הייתה קלה. העולים שהגיעו לפנינו קיבלו אותנו ולימדו אותנו את השפה. בתחילה למדתי את השפה מהילדים בשכונה ומהשכנים הוותיקים. כשהתחלתי לעבוד רכשתי את השפה מחבריי לעבודה. אני זוכר שההתאקלמות הייתה מהירה – מרוקו הפכה להיות נחלת העבר. הרצון לעבוד, להצליח ולהתקדם היה בראש מעייני ויותר לא הסתכלתי לאחור.

לאחר שהוסמכתי להיות נהג אוטובוס, התחלתי לעבוד בחברת אגד. עבודה שאני אוהב ולמעשה זו הייתה העבודה שלי עד היום. בארבע השנים הראשונות מצאתי את עצמי בשוק העבודה וכן מצאתי את אשת חיי ואם ילדיי. בשנת 1973 התחתנו וקנינו את הבית שלנו. ההתחייבות למשכנתא גררה קשיים כלכליים ונאלצתי לצאת לעבודה ליותר שעות. נולדו לנו שני ילדים בהפרש של 9 שנים האחד מהשני ועיקר תפקידה של אישתי היה בניהול הבית, גידול וחינוך הילדים.

צילום כתבה על עובדים מצטיינים באגד

בשנת 1973 פרצה מלחמת הכיפורים וגוייסתי לצה”ל כחייל סדיר ועברתי טירונות. מכיוון שהייתי נהג אוטובוס, ההכשרה לנהג טנק הייתה טבעית. הוצבתי במסגרת תפקידי כנהג טנק בגזרת סיני עד לתום המלחמה. בשנת 1982 שוב פרצה מלחמה ‘מלחמת לבנון’ והפעם בגזרת הצפון. שירתתי בסיירת תותחנים עד להסכם הפסקת אש. המלחמה בשנת 1982 הייתה המלמה האחרונה שלי. בשנת 1983 כבר נולד לנו בננו השני. 14 שנה מרגע עלייתי ארצה, הרגשתי שאנחנו על דרך המלך, מצבנו הכלכלי השתפר מאוד.

הזוית האישית

דוד לוי: אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי האהובה, אגם לוי.

כיום שני בניי גדולים ונשואים. הבכור שמו יחיאל, והצעיר דניאל ומהם קיבלתי 6 נכדים מקסימים. היום אני גמלאי של אגד ונהנה מהנכדים ושמח בהצלחתם של דור ההמשך.