מאגר סיפורי מורשת

שמי משה אספרנסה, נולדתי ב1957 בעיר חיפה.

גדלתי בעיר חיפה ובגיל שלוש עשרה עברתי לגור בקיבוץ. ממש שמחתי לעבור לקיבוץ כי זה שינה לי את החיים.

בילדותי גרנו בבית בנוי מעץ ברחוב המעברה. זה היה בית פשוט מאוד, היו בו שלושה חדרים, והיינו בו חמש נפשות. בבית אז היה מאוד קשה, ואפילו קצת מאתגר. יש לי שני אחים. לאח שלי קוראים אהרון, ולאחותי קוראים יעל. הם גרים בנתניה, וכל שבוע אני נוסע לבקר אותם, או שהם באים לבקר אותי.

בקיבוץ עבדנו, והיינו מחולקים ל חדרים כשבכל חדר ארבעה ילדים. בילדותי אהבתי לשחק עם חבריי בקיבוץ. זאת הייתה חוויה מאוד נעימה וטובה. אהבתי מאוד לשחק בכדורגל, בגולות ובגוגאים.

השתתפתי במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון. במלחמת ששת הימים, הייתי ממש צעיר, בן שלוש עשרה, והתחבאתי במקלט עם כל האנשים. ובמלחמת יום הכיפורים כשהייתי בקיבוץ, את כל המבוגרים גייסו למלחמה בצו 8, ואנחנו הצעירים שהיינו אז רק בני שש עשרה, ניהלנו את הקיבוץ. כי כל המבוגרים הלכו למלחמה.

שירתתי בצה"ל בחיל האוויר ושם הכרתי  את אישתי. כיום אני עובד בקריות ב"טכנו דקל", ואני מאוד מרוצה מהעבודה, ואוהב אותה. לפני כן עבדתי בחברה לעבודות עפר.

סבא בחתונה שלו

הזווית האישית

נאור: שמחתי מאוד לראיין את סבי, וללמוד ממנו עוד דברים חדשים שלא ידעתי.

סבא: נהנתי לעזור לנכדתי בעבודה והיה לי ממש מעניין ונעים.