מאגר סיפורי מורשת

שמי יחיאל טביב.

בגיל 12, בעקבות מצב כלכלי לא טוב של המשפחה, עברתי לגור בקיבוץ  לוחמי הגטאות, חיינו שם כמו אחים. הייתה תחושה של כבוד לא היה סיכוי שמישהו יפגע במישהו. מהקיבוץ התגייסתי לצבא ושירתתי סדיר ב"גולני", נפצעתי במהלך רדיפה אחרי מחבלים. עלינו על מוקש עם השריון ונפצעתי ברגל. בעקבות זה שכבתי בבית חולים במשך חודשיים. חזרתי לשרת בצה"ל ועשיתי קורס קצינים… לא יכולתי לסיים אותו בעקבות המצב הבריאותי.

הייתי רס"ר פלוגתי. חתמתי קבע. לאחר שירותי בצבא חזרתי לראש העין ופה היה לי יותר קל, הלכתי ללמוד הדרכה עסקתי בתחום החינוך ועשיתי 3 קורסים. הכרתי את אשתי באוטובוס. ראיתי אותה ואמרתי זאת תהיה אשתי. השגתי אותה והתחתנתי איתה. יש לי 6 ילדים וכ- 30 נכדים.

עליתי לישראל בגיל 9 בעזרת חמורים ובהליכה ברגל.

התחביבים שלי היו ספורט ומשחקי חברה.

נשארתי יחידי כי האחים שלו נפטרו. ו- 2 אחיות נחטפו ועד היום לא יודעים מה קרה איתם ואם הן חיות.

הזוית האישית

היה כייף ומעניין. למדתי הרבה על התקופה של פעם.