מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים בקיבוץ

בועז וסבא דוד
סבא דוד
ראיתי בצבא ובחינוך ערך עליון בחשיבות התרומה לארץ .

החיים בקיבוץ
עבורינו, זו הייתה מהפכה באורח החיים, היינו צריכים להתרגל לסדר יום אחר לגמרי, חלקנו זמנינו בין עבודה ולימודים, אנחנו באנו ממשפחה מסורתית וכעת הפסקנו את התפילה, היינו צריכים לחיות במסגרת קבוצה ולא משפחה. 
 
בקיבוץ היה סדר יום קבוע. בבוקר לומדים בצהרים עובדים בעיקר בחקלאות. שינויי בהרגלי התנהגות, לא היה פשוט והיינו צריכים להסתגל למקומיים (חברי הקיבוץ), לא כל חברי הקבוצה הצליחו להסתגל למצב החדש רבים נפלטו, היינו צריכים לקבל קודים חברתיים אחרים. שינויי דרסטי. הקיבוץ נתן לנו הרבה: חינוך לעבודה ולאהבת הארץ.
רכישת מקצוע לחלקינו כגון נגרות מכונאות מזכירות, חינוך לערכים ע"פ תפיסה קיבוצית של השומר הצעיר, חונכנו להגשמה עצמית, לצאת לגרעין ולצאת לקיבוץ צעיר יותר. לי הקיבוץ תרם הרבה ועיצב אותי להמשך החיים.

תנועת הנוער והקיבוץ היו נקודת אור לכל הקליטה של הילדים בארץ , הקיבוץ נהג להעביר למשפחה תוצרת חקלאית, ירקות ביצים עופות ( זו הייתה תקופת צנע וזה תרם למשפחה  שהייתה במצב כלכלי ירוד ביותר וזה עזר להביא מזון הביתה. בנוסף הקיבוץ נתן למשפחות שחיו בקושי רב קצבה חודשית .

מהקיבוץ עלינו לגרעין "קיבוץ געתון" היינו שתי קבוצות, אחת מקיבוץ "אילון " ואחת מקיבוץ "מרחביה" אני הייתי סדרן עבודה,  עבדתי בעיקר במטעים ונוי ולאחר מכן הייתי חצרן הקיבוץ מאוד נהניתי מעצמאות והתפקידים שמילאתי, לצערי בתקופה זו  היינו צריכים לעזור ולהתגייס לצבא, התגייסתי לנח"ל. שאר חברי הקבוצה הלכו להשלמה לקיבוץ אחר שם למדו.
 
כל גרעין נח"ל נתן אחוז מסויים מהחברים לתפקידי הדרכה. אני הלכתי ל"אחוזים " כמדריך של השומר הצעיר. הדרכתי בפתח תקווה וכפר סירקין. לאחר מכן לאחר חזרתי לצבא ושם התגייסתי לנח"ל מוצנח ומשם גויסתי ליחידה מובחרת מאוד לקורס מכי"ם. התחלתי לעלות בדרגות, הגעתי לדרגת קצין, הייתי צריך להחליט האם לחזור לקיבוץ או להישאר בצבא קבע. לאחר התלבטויות ושיחות קשות עם חברי הקיבוץ החלטתי לעזוב את הקיבוץ וללכת לצבא קבע.
 
בשירותי בצבא קבע נפגעתי ממוקש, עברתי פציעה, והיא גרמה לעיכוב  בהתקדמות בצבא לכן החלטתי לעזוב את הצבא ועברתי לעסוק בתחום החינוך. ראיתי בצבא ובחינוך ערך עליון בחשיבות התרומה לארץ .
בתקופת הצבא מילאתי תפקיד סגן מפקד סיירת וגם ראש ענף לנושא כלכלה. בעיקר טפלנו בנושא הבדואים באזור סיני בכל מיני השלכות. כאיש חינוך הייתי מורה בבית ספר ברחובות. לאחר שנה מוניתי לסגן מנהל תיכון. שם  קידמנו את לימוד מקצוע ה"ערבית" ומזרח תיכון.
 
נהניתי מאוד ללמד את התלמידים  ולהטמיע בהם לערכים ואחריות ועצמאות, התלמידים קבעו את מערכת הבחינות בפיקוחי, אחראים לביטחון, סריקות, ניקיון כניסה למקלטים, הילדים ידעו את התפקידים בצורה נהדרת ואני גאה על מה שעשו. לאחר מכן הדרכתי במחוז בנושא ערבית, הדרכתי מורים בתחום והפכתי למפקח של השפה הערבית מילאתי את התפקיד שנים רבות. בהמשך הפכתי מפקח כולל על בתי ספר ערביים ביפו, תמיד חשתי שאני תורם ומקדם.
תמונה 1
הגעתי לגיל פרישה, יש לי משפחה נהדרת. אני נשוי לסוניה אותה אני מעריך מאוד, שותפה בחיים שלי ושל ילדי. יש לנו שלושה ילדים: הלית יאיר ואורי. להלית 4 ילדים: עומר, נטע, אמרי וינאי, נשואה לארנון, ליאיר 3 ילדים: בועז אייל ונעמי, נשוי לאורית. אורי בני עוסק בטיפוח ילדים מחוננים ותלמידים.

סבתא סוניה ואנוכי שמחים בחלקינו מהישגינו ומהישגי ילדינו. הם ונכדינו מסיבים לנו אושר רב מאוד, אנחנו מנסים לסייע להם בחייהם על פי יכולתנו. רעייתי סוניה שותפה מלאה, אני שומע לעצותיה, כולנו מתייעצים עימה.

תמונה 2

המשפחה של הלית
 
תמונה 3
 אורי
 המשפחה של יאירתמונה 4
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
העשרה:
געתון: "געתון הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי בגליל המערבי, מזרחית לעיר נהריה מערבית לעיר מעלות-תרשיחא. הוקם בשנת 1948 על ידי חברי גרעין העלייה "אחד במאי" מהונגריה. שמו ניתן לו על שם הנחל העובר בסמוך – נחל הגעתון שחוצה את העיר נהריה לרוחבה ונשפך לים התיכון.
 
תשע"ו

מילון

עגעתון
געתון הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי בגליל המערבי, מזרחית לעיר נהריה מערבית לעיר מעלות-תרשיחא. הוקם בשנת 1948 על ידי חברי גרעין העלייה "אחד במאי" מהונגריה. שמו ניתן לו על שם הנחל העובר בסמוך - נחל הגעתון שחוצה את העיר נהריה לרוחבה ונשפך לים התיכון.

דרסטי
משמעותי

ציטוטים

”סבתא סוניה ואנוכי שמחים בחלקינו מהישגינו ומהישגי ילדינו, הם ונכדינו מסיבים לנו אושר רב מאוד“

הקשר הרב דורי