מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי אלכסנדר קרמר, נולדתי בשנת 1952 בברית המועצות, בארץ קזחסטן אשר נמצאת קרוב לסיביר. האקלים בקזחסטן היה מאוד קשוח, בחורף הטמפרטורה מגיעה למינוס 45 מעלות קור ובקיץ ל-40 מעלות חום.

כמו כל ילד הלכתי לגן ילדים, אחר כך לבית הספר וסיימתי ללמוד במכללה. התגייסתי לצבא וכדי להגיע לבסיס לקח לי ארבעה ימים ושלושה לילות ברכבת. זה היה מרחק עצום. שירתי במשך שנתיים במוסקבה, שזאת עיר הבירה של רוסיה, כך שביליתי זמן רב בדרכים.

תמונת חתונה

אחרי שנה וחצי בצבא, קיבלתי צ'ופר מהמפקד שלי על היותי חייל מצטיין, עשרה ימי חופש. הייתי מאוד מאושר ושמח. בימי החופש טיילתי בקרמלין במוסקבה שזה מקום עבודתו של הנשיא וכל ממשלת רוסיה. לאחר הצבא, עבדתי הרבה כדי להתפרנס והתחתנתי.

החיים החדשים בישראל

בגיל  45 בשנת 1997 עליתי עם כל משפחתי לישראל. כשהגעתי לישראל, החיים בהתחלה לא היו קלים. לא הבנתי את השפה העברית, את המנטליות הישראלית, את המנהגים וההווי הישראלי. נרשמתי לאולפן ולאט לאט התחלתי לדבר ולהבין עברית וכך גם מצאתי עבודה בתור שומר בחברת שופרסל. לצערי, הבריאות שלי לא הייתה במיטבה, נאלצתי להתפטר וקיבלתי נכות מביטוח לאומי.

כיום, יש לי שני ילדים מקסימים, שניהם נשואים וזכיתי גם לארבעה נכדים. כל נכדיי הם תלמידים בבית הספר ואני סבא מאושר וגאה כי משפחה בשבילי זה הדבר החשוב ביותר בחיים.

אלכסנדר והנכד כריסטיאן בסיור בבית התפוצות

הזוית האישית

כריסטיאן: נהניתי מאוד עם סבא בקשר הרב דורי וכשהרגשתי קשיים הוא עזר לי. אני במקביל תרגמתי לו את השפה מעברית לרוסית והקשר בינינו התחזק.

סבא אלכס: נהניתי מאוד מתכנית הקשר הרב דורי ושמחתי להיות שותף של הנכד שלי כריסטיאן. היה לי קצת קושי בשפה וכריסטיאן עזר לי מאוד. אני מרגיש שהתקרבנו יותר אחד לשני ואני מאחל לו להמשיך ולהצליח.