מאגר סיפורי מורשת

שמי כרמלה, נולדתי בעיראק בשנת 1937. אני בת בכורה למשפחתי. הייתי מאוד עצמאית ואחראית על האחים הקטנים במשפחתי. היו ארבעה אחים ושלוש אחיות. אני זוכרת ששחקתי בחוץ עם חברות. כאשר עלינו לארץ ישראל, נסענו לירדן. בדרך האוטו התהפך והיו הרוגים ופצועים. בעיראק היה לנו בית גדול וכהשהגענו לפה היו רק אוהלים, נחשים ופשפשים. לא היה אוכל ולא היה חשמל. כשהייתי ילדה אהבתי לשחק בחמש אבנים ובחבל. כתחביבים, אני מאוד אוהבת סריגה, רקמה ותפירה. בנתניה אני גרה כבר 57 שנים. אני זוכרת שהגעתי ולא היה כלום!

מתכון שאני אוהבת  מהמאכלים העירקים הוא סיבוסק:

שמרים

קמח

מים

טיפה מלח

קצת סוכר

אגוזים

מערבבים הכל ואופים – זה מאכל אופיני לפורים.

החלום שלי הוא להיות צעירה יותר, בריאה ובחברת כל משפחתי.

הזוית האישית

התלמידה מישל: נהנינו להיפגש אחת לשבוע, לדבר ולעשות דברים משותפים.