מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים בנהריה לאחר קום המדינה

ניבה ונוה בקבלת שבת הקשר הרב דורי
סבא משה וסבתא ניבה ביום חתונתם
סיפור החיים של ניבה גלזר

נולדתי בשנת 1954 בנהריה. בזמנו בית החולים היה ממוקם בשדרות הגעתון, ליד הים. אבי, אורי גרינברג, היה המנהל האדמיניסטיבי הראשון של בית החולים.

אבי נולד בוינה ועלה לארץ בשנת 1938, בגיל 15, במסגרת עליית הנוער. אמו, אביו, אחותו הצעירה מיה ושאר המשפחה המורחבת נשארו בוינה וניספו בשואה. אחיו הארי, שהיה גדול ממנו, נסע לארה"ב והשתקע שם. הוא התחתן ונולדו לו שלושה ילדים, בני הדוד שלי, איתם אנו בקשר. כיוון שעלה לבד, לקחו אותו לקיבוץ עין שמר, על מנת שיתאקלם בארץ. מאוחר יותר הוא עבר לגור בנהריה, הכיר את אמי (זהבה) ונישא לה.

אמי נולדה בחיפה ועד שהתחתנה גרה עם הוריה בקריית חיים. היא הייתה אחות טיפת חלב בקופת חולים, ולאחר שנולדתי עזבה את עבודתה. יש לי אחות, מיה, הצעירה ממני בארבע שנים.

את ילדותי ביליתי בשכונת עמידר בנהריה. עד כיתה ג' למדתי בבית ספר רמז. בשכונה אהבנו לשחק בחוץ עם חברים. כך בילינו את שעות אחה"צ ושעות הפנאי. לאחר מכן עברו הורי לגור "בעיר", ברחוב הרצל, ועברתי ללמוד בבית ספר וייצמן.

גם שם אנחנו, הילדים, שיחקנו יחד. אהבנו ללכת לראות סרט בכל מוצאי שבת בקולנוע הוד ובנוסף הרבנו ללכת להצגות שהיו מגיעות לנהריה. אהבתי מאוד לשמוע את להקת גשר הירקון, ואת להקת הגשש החיוור. אהבתי לשמוע גם זמרים לועזיים כמו קליף ריצ'רד ואלוויס פרסלי.

לאבי לא הייתה כל משפחה קרובה בארץ, אך לאמי היו הורים, שתי אחיות ואח, שהיוו עבורי משפחה גדולה וקרובה מאוד עם בני דודים מדרגה ראשונה ושנייה. בשבתות נהגנו לנסוע לבקר את המשפחה בקריית חיים ובחיפה ונהנינו מכך מאוד. בחופשים התארחנו למספר ימים אחד אצל השני. ציפינו לכך בקוצר רוח.

בבית ספר ויצמן למדתי עד כיתה ח'. את לימודי התיכונים (מכיתה ט') למדתי בבית ספר "גליל מערבי" שהיה ליד עכו (כיום מכללת גליל מערבי). בשנות לימודי בתיכון הכרתי את בעלי משה. כשסיימתי את לימודי בתיכון הלכתי ללמוד בסמינר גורדון בחיפה וסיימתי כגננת. בשנת לימודי האחרונה נישאתי למשה. בשנת 1975 נולדה בתי הבכורה גלית (אמא של נוה) ובשנת 1978 נולד בני עומר.

ביום חתונתנו

תמונה 1

אני ממשיכה לגור בנהריה ונהנית לעזור לבתי בגידול ילדיה (אורי, יהל ונוה).

הזוית האישית

המתעד נוה: היה לי כייף וחווייתי ללמוד על סבתא שלי כילדה.

סבתא ניבה: שמחתי לחלוק את סיפור חיי וילדותי עם נכדתי האהובה.

מילון

פרימוס
גזיה שמבשלים עליה

ציטוטים

”אני ממשיכה לגור בנהריה ונהנית לעזור לבתי בגידול ילדיה (אורי,יהל ונוה).“

הקשר הרב דורי