מאגר סיפורי מורשת

ילדותי במרוקו

שמי אביבה (ליליאן) נולדתי בשנת 1954 בעיר קזבלנקה שבמרוקו לאמא סימי ואבא ניסים תורג'מן ולשתי אחיות שולה ושושנה הגדולות ממני.

כשמלאו לי שנתיים עלינו לארץ ממרוקו. בארץ נולדו להורי עוד ילדים.

סיפור שסיפרה לי אמא שלי: אמא שלי הייתה מגדלת נחשים בביתה ויום אחד לקחה את הכריות ופרמה אותן כדי לכבס את הצמר שבתוכן, והנה היא רואה נחשים קטנים שזוחלים בתוך הצמר והנחש האם הסתלקה מהסביבה. סבתא רבתא שלי לקחה את הנחשים הקטנים של האם והניחה אותם במקום אחר, כשנחש האם הגיעה ולא ראתה את תינוקייה, זחלה מהר לכד הדבש של אמא שלי שנמצא בביתה הנחש האם פלטה רעל לתוך הכד, כשאימי החזירה את תינוקייה של נחש האם למקום כשנחש האם ראתה את תינוקייה זחלה מהר לביתה של סבתא רבה שלי ושברה את כד הדבש כך שאף אחד לא היה מורעל.

העלייה שלי ממרוקו לישראל

עליתי ממרוקו ארצה בגיל שנתיים עם הורי ושתי אחיותיי בשנת 1956. באמצע הלילה סבא שלי הבריח אותי ואת ואחיותיי לספינה, מפני שברחנו ממלך מרוקו שלא נתן לנו לעלות ארצה לישראל. עלינו באוניה רעועה. אימי הייתה בהריון בחודש שישי וממש פחדה שהספינה תטבע. התנאים באוניה היו קשים.

החיים שלי בישראל

כשהגענו ארצה לישראל התפנינו ע"י הסוכנות לאוהלים בגן יבנה. לאחר כחודשיים העבירו אותנו לשיכון כשהגענו לשיכון נתנו להם מיטות ברזל, כיסאות ושולחן. אחרי יומיים אבי התחיל לעבוד בקטיף תפוזים בשביל לפרנס ולהביא לילדות הקטנות מים ואוכל. הוא עבד קשה מאוד. אימי אפתה להם לחם בתנור חיימר גדול שהיה מחוץ לבית. הלחם היה מאוד טעים והמשפחה הייתה מאוד מגובשת. אני גדלתי והלכתי לגן. ביום שישי אחד הגיע ראש הממשלה דוד בן גוריון וחילק לכל הילדים שקיות בייגלה וסוכריות טופי ההתרגשות הייתה גדולה, אחרי שלוש שנים עברנו לתל אביב יפו לרחוב קדם וסבא שלי פתח קונדיטוריה והביא שני עובדים והוא בעצמו, לאחר מכאן החיים נהיו טובים יותר ויותר.

אחרי שבע עשרה שנה, בשנת 1973 עברתי לשכונת תל כביר ששוכנת בתל אביב יפו ושם התחלתי לעבוד בתור תופרת ברחוב אילת אצל "גורו". שם התנהלה המתפרה לבגדי ילדים.

היכרות עם בעלי רפי

הייתה לי בעבודה חברה מבוגרת ובעלי היה למעשה אח של הכלה שלה והיא רצתה מאוד להכיר לי אותו, שמו הוא רפי.

החברה שלי הזמינה אותי אליה הביתה והיא גם הזמינה אותו ואז שנינו נפגשנו, ואחרי זה הוא אמר לי שהוא מחבב אותי. הוא אמר לחברה שלי שתשאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו, ואמרתי כן, ואחרי שלושה חודשים התחתנו. והבאנו לעולם שלוש בנות, כשהתחתנו עברנו לגור ברחוב נחל עוז ששוכנת בתל אביב יפו, שם גידלתי את הבנות שלי וכשהם גדלו הלכו ללמוד בבית ספר חב"ד בתל אביב יפו.

רפי ישראלי – בעלי

בעלי רפי נולד בטורקיה ב 1.2.1957 הוא למד שם עשה שם צבא בחיל האוויר והיו לו שם הרבה חברים. בגיל 20 עלה לארץ ישראל עם אחיו. אח שלו הלך לקיבוץ והוא הלך לאחותו עד שהתחתן. סבי הכיר את סבתי בגלל שאחותו והיא היו החברות הכי טובות. סבי הסתכל על סבתי בעין יפה והיא גם ואז היא רצתה לבוא יותר לחברתה בשביל לראות אותו וכעבור 4 חודשים הם התחתנו והביאו לעולם 3 בנות סבי עבד כאיש תחזוקה במפעל בתל אביב כיום הוא עדין איש תחזוקה במפעל.

הילדות שלנו

יש לי שלוש בנות: אתי נולדה בבי"ח הקריה. כשאתי הייתה בת שנה נכנסתי להריון ואחרי כשנה נולדה סיון גם בקריה. וכשסיון הייתה בת 4 נולדה בתי השלישית חן גם כן בקריה.

אתי

כשאתי נולדה הייתה ילדה שקטה וטובה כעבור שלוש שנים נכנסה לגן דתי שם היא קיבלה חינוך דתי ואהבה את הגננות מאוד. כעבור שלוש שנים נכנסה לבית ספר דתי שם הייתה מופרדת מבנים שם היא למדה את התורה שיחקה עם חברותיה וכל שמונה השנים האלה קיבלה חינוך דתי בבית הספר. אני לא כל כך אהבתי את בית הספר כי רציתי שהיא תהיה בבית ספר חילוני. כעבור שמונה שנים עברה אתי לבית ספר חילוני עירוני א' ולמדה בו עד כיתה י"ב.

סיון

סיון נולדה שנה אחרי אתי, סיון הייתה מאוד שקטה. בגיל 3 שנים הלכה לגן דתי ושם קיבלה חינוך דתי והיא מאוד האהבה את גננותיה. אחרי שלוש שנים נכנסה סיון לבית ספר דתי ושם קיבלה גם חינוך דתי והבית ספר היה מופרד בנים בנות, שם לא אהבתי את הבית ספר רציתי שהיא כבר תעבור לתיכון ושם שמונה שנים קיבלה חינוך דתי ושיחקה עם חברותיה. כעבור שמונה שנים הייתה סיון צריכה להיכנס לתיכון עירוני א' אבל סיון לא רצתה ללכת לתיכון והיא ישבה בבית ולמדה איתי.

חן

חן הייתה מאוד שקטה ואחרי שלושה שנים, הלכה לגן דתי ושם קיבלה חינוך דתי ואהבה מאוד את הגן וגם מאוד האהבה את גננותיה. כעבור שלושה שנים עברה חן לבית ספר דתי שגם הוא מופרד בנים ושם קיבלה חינוך דתי ואהבה את בית הספר הזה וגם את חברותיה כמובן אני לא אהבתי אותו רציתי שהיא תעבור כבר לתיכון. כעבור שמונה שנים חן עברה לתיכון ושם למדה אופנה. חן הייתה תלמידה מצטיינת ושם נהנתה הרבה יותר. כל הארבע שנים האלה שיחקה אהבה והייתה תלמידה מצטיינת שלוש שנים ברציפות.

הזוית האישית

ארי: נהניתי מאוד מתכנית הקשר הרב דורי שמחתי שסבתא הגיעה כל שבוע בימי ראשון ויחד תיעדנו את סיפור חייה.

אביבה: נהניתי להגיע לבית הספר ולהשתתף בתכנית. תודה לכם.