מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים במחנה העקורים באוסטריה

הסבתא מרים ונכדתה הדר במפגש
סבתא מרים המספרת
במהלך שהותנו במחנה הזה, לפני שעלינו לארץ, אימא שלי ילדה את אחותי רבקה השמחה הייתה רבה וגדולה, אבל כשהיא נולדה קנאתי בה מאוד

שמי מרים ינאי נולדתי בשנת 1941 בטיגה שבסיביר. היה זה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. הוריי אהרן זעליג וחיה סריל גרינברג נמלטו מפולין לאחר הפלישה של הצורר הנאצי לפולין, הם ברחו לרוסיה עד שהגיעו לסיביר, שם נולדתי.

סבתא מרים בילדותה 

תמונה 1

לאחר שהמלחמה הסתיימה אפשרה הממשלה הרוסית לאזרחים הזרים שברחו לרוסיה לחזור לארצם. בני המשפחה שלי שהיו אזרחי פולין יכלו לשוב לפולין. אלא, שהעיר בה גרו הוריי לפני המלחמה נהרסה כליל במהלך המלחמה, ולא היה להם לאן לחזור.

ואז הגיעו שליחים ממקומות שונים ואספו את הפליטים למחנות מיוחדים ששימשו בעבר את הצבא הגרמני. את המשפחה שלי שיכנו במחנה העקורים זלצבורג שבאוסטריה. שם שהיינו כמה שנים, מכיוון, שאי אפשר היה לעלות לישראל, בארץ ישראל שלטו האנגלים והם לא נתנו ליהודים אישור לעלות לארץ ולחיות בה.

בשנים שהמתנו לאישור עליה, הגיע למחנה שלנו שליחים מהארץ שלימדו את הילדים לימודים שונים ושירים עבריים. ארגונים יהודיים ובעיקר הג'וינט סייעו לפליטים לשקם את עצמם ולרכוש מקצוע.

במהלך שהותנו במחנה הזה, לפני שעלינו לארץ, אימא שלי ילדה את אחותי רבקה השמחה הייתה רבה וגדולה, אבל כשהיא נולדה קנאתי בה מאוד, ובאחד הימים תפסתי את השמלה של אימא שלי ושאלתי אותה: "האם את תאהבי אותי?" אימא חייכה אלי וחיבקה אותי, ואמרה לי: "בוודאי! בוודאי!"

תמונה 2

הזוית האישית

סבתא מרים משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתה הדר רקובר.

מילון

מחנות העקורים
הפליטים היהודים שהתקבצו בארצות אירופה היו חסרי בית ולרוב גם כל רכושם נגזל בשואה. בעלות הברית הקימו למענם מחנות מיוחדים, בעיקר בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה, שם הם חיו בצפיפות גדולה. 250,000 פליטים יהודים שכנו במחנות שניהל הג'וינט, חלקם בתוך מחנות הריכוז המשוחררים. ארגונים יהודיים, בעיקר הג'וינט, החישו עזרה לשוכני המחנות והפעילו תכניות הכשרה מקצועית כדי לעזור להם לשקם את עצמם ולרכוש תעסוקה.

ציטוטים

”שמחה שזכיתי לעלות ולחיות בישראל. וב"ה לרוות נחת מהילדים והנכדים.“

הקשר הרב דורי