החיים ביבנאל עם כל המשפחה
הכאב על מותו של בני יניב
נולדנו וגרנו בלוב, לאמי היו 14 אחים. בימים ההם לא כל מי שנולד זכה לגדול וחלק מהילודים נפטרו ממחלות
שונות. אמי גדלה אצל דודתה, מכיוון שדודתה הייתה עקרה . סבתי נתנה לדודה לגדל אותה. לאימי היו חיים מאוד מאושרים והיא לא שכחה את האחים וההורים.
יום בהיר אחד, אמי הכירה את אבי והחליטו להתחתן, נולדו להם ארבעה ילדים: מרים, חנה, אפרים, אליהו.
המצב הכלכלי של ההורים היה טוב. לאבי הייתה חנות בדים ואמא שלי עבדה כעקרת בית. גרנו עם כל המשפחה
יחד עם הסבתא והסבא והדודים, כולנו יחד.
במשך השנים החליטו ההורים לעלות לארץ ישראל הצטרפו אליהם גם הסבים והסבתות. כולם עלו יחד לארץ ישראל. כשהגנו לארץ, לקחו אותנו להתיישב במושב יבנאל.
"יַבְנְאֵל היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, דרומית-מערבית לטבריה נוסדה
בשנת 1901; הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. המועצה המקומית מורכבת מ-4 יישובים שצמודים
זה לזה: יבנאל, בית-גן, משמר השלושה וסמדר"
בילדותי גרנו במושב הסמוך, סמדר. הסוכנות החליטה לתת לאבי אדמה וגם פרה, בשם כרמלה. אבי עסק
בחקלאות במושב ושתל יבולים שונים,ששימשו אותנו לאכילה . בשלב מסוים הייתה עבודת החקלאות מאוד
קשה לאבי, ולכן החליט להפסיק לגדל יבולים שונים. כך עברנו לגור במושבה יבניאל. אותנו הילדים, שלחו
ל"גן יבנאל" ולבית הספר "נפתלי". בית ספר "נפתלי", היה בית ספר יסודי.
בהמשך נשלחתי לקיבוץ גניגר להמשך לימודי בתיכון. בימים ההם לא נהגו לשלוח את הבנות לצבא, הבנות
לא היו חייבות להתגייס, ולכן שלחו אותנו לעבוד בעבודה. הכרתי את בן זוגי שקראו לו יהודה. התחתנו ועברנו
לגור בטבריה. ב מהלך השנים, נולדו לי חמישה ילדים ששמותיהם : שוש, אלון, חגי, אילנית ויניב. אנחנו גרים
במושבת יבנאל שבגליל התחתון. את בני יניב ילדתי בבית החולים פוריה, ביום שבת 3.7.76. תינוק מתוק
חייכן וחמוד. את שנותיו הראשונות בילה בגן "חצב" עם טלי הגננת וסיגל הסייעת. יניב המשיך ללמוד בבית הספר "נפתלי", עלה לכיתה א' ולמד שם עד כתה ו'. בחטיבת הביניים והתיכון למד יניב בבית הספר "כדורי",
במגמת מכונות והנדסה . הוא היה תלמיד חכם, אך מאוד שובב. תמיד דאג שאחד מאיתנו הוריו יגיע לשיחה.
למרות השובבות, כל המורים אהבו אותו מאוד, הוא ידע תמיד לצאת מהבלגן . יניב התגייס למשמר הגבול כלוחם בצבא. את שירותו עשה בגזרת ירדן יחד עם חבריו.
בסוף שבוע אחד כשיצא לחופשה מהצבא קרה האסון, הוא יצא לבלות יחד עם חבריו. מבילוי זה הוא לא חזר.
יניב התנגש בעץ ארור, ושם קיפח את חייו יחד עם חברו הטוב שגיא. שני החברים הצעירים קיפחו את חייהם.
אירוע זה היה אסון עבורנו, היה הלם וכל כך קשה לקבל את הבשורה.
עם מותו של יניב, חיי נעצרו ! מכאן הכל השתנה. יניב נטמן בבית העלמין בית-גן בחלקה בצבאית לצד חברו
הטוב . בכל פעם שאני מתגעגעת אליו, אני מוצאת את עצמי יושבת שם בבית הקברות. יניב שלי, אהב מאוד
את החיים, אהב סוסים, טרקטורונים, חברים ובילויים. היה מאוד שמח פעלתן וסקרן !
יהי זכרו מבורך !
מילון
בית חולים פוריהבית חולים שליד העיר טבריה
יבניאל
יַבְנְאֵל היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, באוקטובר 1901; הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. המועצה המקומית מורכבת מ-4 יישובים שצמודים זה לזה: יבנאל, בית-גן, משמר השלושה וסמדר
ציטוטים
”קשה מאוד להיות אם שכולה. אני מאוד מתגעגעת ליניב שלי“