מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החטיפה על ידי הבריטים – דניאל אברהמי

דניאל אברהמי
דניאל אברהמי עם המשפחה
סיפור חטיפתו של דניאל אברהמי על ידי הבריטים

"הורי עלו ארצה בשנת 1922 מתעז (העיר בה קבור שלום שבזי ). כל החמולה(משפחה מורחבת) מנתה כ-20 נפשות ,הפליגו מעדן למצרים לעיר פורט סעיד. מפורט סעיד, נסעו ברכבת ליפו ואיתרו מקום מגורים, שיש בו בית כנסת קהילתי מתאים להם וגרו ב"נוה צדק" ו"כרם התימנים" .

אבי היה צורף בזהב ובדברי כסף ,החנות שלו הייתה, ברחוב אחד העם .היום זה ליד מגדל שלום, בשעת משבר בעבודה , התנדב ביבוש ביצות וצירף אליו מספר צעירים.

המשפחה שלי עברה מספר משברים *במאורעות תרפ'ט-1929 ,היה טבח ביהודי בחברון ובחלקים שונים בארץ *במאורעות תרצ'ו-1936 ,היו מאורעות דמים , כנופיות ערביות, תקפו ישובים בארץ, השלטון הבריטי היה פרו ערבי ומצב היהודים בארץ היה קשה מאד.

נולדתי בתל-אביב בחנוכה תר'ץ -29/12/29 , במאורעות תרצ'ו עברנו לגור זמנית ברמת-גן, לאחר המאורעות חזרנו לגור בתל-אביב, בשכונת "כרם התימנים" , בילדותי, תל-אביב הייתה עיר קטנה ומוקפת כפרים ערבים עוינים , מדרום-יפו ואבו-כביר ,ממזרח-סלמה, מצפון ג'מוסין,שיך-מונס וסומיל ,שהתנכלו ליהודים .

בשנת 1945 התחלתי ללמוד בתיכון ערב , כי הלימודים בתיכון יום היו יקרים.

מטעם הנהלת ביה"ס שלחו מספר תלמידים נבחרים לעבוד בעיריית תל-אביב, למלא תפקידי כוח עזר של פקידים ,שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי ,במלחמת העולם השנייה- נגד הגרמנים.

בשנת 1946 הצטרפתי לתנועת הנוער-העובד ופעלתי כחבר ועד הסניף , התנדבתי לסייע לקיבוצים ביישובי הספר וגם הדרכתי חניכים צעירים .

בשנה זו התנדבתי לשרת בהגנה במסגרת חי"ש (חיל-שדה) ועברתי אמונים שונים. במסגרת תפקידו ש"ק (שירות קבלה) גייסתי נערים לשרת בהגנה.

תמונה 1

דניאל אברהמי 

חטיפתי על ידי הבריטים

ב-17/3/47 בגמר האימונים במשחק כדור-סל ,בדרכי הביתה עם חברי (רכבנו על אופניים) בהגיענו לרחוב המלך ג'ורג', ע"י תנועת הנוער בית"ר, רכב משוריין בריטי חסם את דרכנו, וחטפו אותי בכוח לעלות על המשוריין, חברי ברוך יפת, בני, ראובן עובדיה ואחרים ניסו למנוע חטיפתי וכן חניכי בית"ר שהיו בקרבת מקום ,ביניהם הייתה בת דודתי דליה ,ולא הצליחו למנוע חטיפתי, המשוריין החל לנסוע במהירות לכוון דרומה , במהלך הנסיעה היכו אותו באגרופים על פני והצמידו אקדח על צלעותי ואיימו להרגני, היה לי קר מאד כי הושיבו אותי על ברכי בין 2 הצריחים של המשוריין,לקחי לי את תעודת הזיהוי, שאלתי אותם מדוע עושים לי את כל המעשה הזה ? ענו לי "כי אתה יהודי ואנו נהרוג אותך" , בהגיענו לפרדסי יפו הורו לי לקפוץ מהמשוריין וכוונו אלי הפרוג'קטור והאקדח ואמרו לי עכשיו אנו הורגים אותך, כאשר קפצתי מהמשוריין האירו עלי בפרוג'קטור וכוונו את האקדח אלי ,רצתי בריצת זיג זג ונתקלתי בגדר תייל של הפרדס וזב דם מזרועי , הבריטים נעלמו, לאחר זמן , חזרתי לכביש ותפסתי טרמפ ע"י עגלון , העגלון נדהם לראות אותי עומד לבדי בשעות הלילה, ואמר לי חשבתי שאתה שד , לכן לא עצרתי לך מיד, התחלנו לנוע וסיפרתי לו מה שעבר עלי , ופתאום המשוריין חזר ואסף אותי בכוח במטרה להחזיר אותי הביתה,"כך אמרו"

 

תמונה 2

לאחר כל זה נודע לי שחברי הלכו למשטרה להגיש תלונה על המקרה שחיילים בריטים ברכב משוריין מספרו M941 P , שחטפו אותי וגם הלכו למערכת העיתון והודיעו על החטיפה , יתכן והטיפול של חבריי סייעו לי , להשתחרר מכל הטרגדיה שעברה עליי.

ב-29/11/47 , ערב הכרזת הקמת המדינה ע"י האו"מ, גויסתי ע"י ההגנה , להתנדב להגן על שכונות תל-אביב, והייתי אחראי על העמדות הגובלות עם ישובים ערבים האו"מ אישר הקמת "משמר-העם" אשר יהיו רשאים לשאת נשק ולהגן על העם.

עד 15/5/48 , הגנו על הישוב בכל חלקי הארץ , רק ע"י מתנדבים מכוחות ההגנה (חי"ש, פלמ"ח וחי"מ) , האצ"ל ולח"י , נגד כל הכוחות המזוינים הערבים והכנופיות ,שתקפו ישובים רבים וחסמו דרכי גישה לישובים, כמעט כל יום היו לנו הרוגים יהודים.

החל מ-15/5/48 ,יום הכרזת המדינה ע"י בן-גוריון "יו"ר מועצת העם" , החלו גיוס חובה של התושבים וצרפו אותם לכוחות צה"ל , ביניהם היו אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) וגח"ל (גיוס חוץ לארץ) , נגד צבאות ארצות ערב (מצרים ,ירדן,סוריה, ללבנון ועירק ).

הייתי בין המתנדבים.וקיבלתי אותות שונים, ואות "לוחם תש"ח , שרתי בצה"ל עד 8/3/50 בתפקידים שונים בחטיבות קרייתי, גבעתי ועציוני והמשכתי לשרת במילואים 32.5 שנים ,חלקן בהתנדבות.

עבדתי בעיריית תל-אביב במשך 50 שנה החל מ-21/1/45 עד 31/12/95 בתפקידים שונים, בתקופת ראשי הערים:- ישראל רוקח, עד רוני מילוא , סיימתי כמנהל מחלקת יפו והשכונות –ממונה על 60 שכונות ( בעבר הירקון, מזרח העיר ובדרום כולל יפו ) במסגרת תפקידי ,קיימתי קשר עם ועדי השכונות -ויזמתי הקמתם, המגזר הערבי- נוצרים ומוסלמים-ראשי דת ומנהלי מוסדות ואגודות * סיוע בהפעלת המועדון המוסלמי ביפו *סיוע לארמנים ביפו לטפל בנפגעי הרעש בארמניה, שהכשירו להם פרוטזות בביה"ח תל- השומר וארגון מופע התרמה ע"י אמני ישראל בשיתוף אמ"י *סיוע בהקמת המשמר האזרחי בשכונות וגיוס מתנדבים* סיוע בפינוי שטח הגדול –היום יפו העתיקה *סיוע בהקמת החברה לשיקום משכנות העוני –כיום חברת חלמיש *ריכוז ועדת שיטפונות וטיפול במפוני השיטפונות ונפגעי הטבע, בתיאום יחידות שונות בעירייה * ריכוז הועדה למתן הלוואות לשיפור תנאי הדיור –עד להקמת חב' חלמיש *הקמת והפעלת ועדי ופעילי שכונות- אשר היו הגרעין בתחומים שונים כגון*מתנדבי משמר האזרחי *מתנדבי נאמני ניקיון *נאמני בטיחות בדרכים * הכנת תשתית בארגון "ימי קהילה ומשטרה" שהפך להיות מודל ארצי *ארגון ימי טיולים , נופשונים, ימי עיון, סמינרים,מופעים בשכונות בימי העצמאות בשכונות (ובפארק דרום משתתפים כ-20,000 תושבים הערכת המשטרה) * מופעי קיץ , * במות בידור בשמחה –תורה, הפעלת מדורות ובידור בל"ג בעומר * נטיעות טו' בשבט בתאום עם קק"ל בכל חלקי הארץ ,ביניהם נטיעות בגוש קטיף ,מספר שנים ,בו השתתפו כ-20 אוטובוסים * אירוח 500 תלמידים מישובים, לאורך גבול הלבנון, ע"י תלמידי ביה"ס ביד אליהו * וסיוע בהקמת האנדרטה לזכר כג' יורדי הסירה * נבחרתי כנציג המרכז הבין לאומי לשלום במזרח התיכון " ברית בני שם" הפעלתי נציגים בעלי תפקידים מיפו נוצרים ומוסלמים .* סיוע בכנס הבין לאומי השלישי של נוער מערים תאומות

משנת 1996 ועד היום אני מתנדב בארגון גמלאי עיריית תל-אביב יפו.
 

הבית במשפחה :

בילדותי , לכל משפחה היה חדר או חדר וחצי, חצר משותפת, שירותים משותפים ,נול תלוי – לאוורור המזון והמצרכים . אבי יזם בניית מטבח בחצר עבור משפחתנו,בו עמדו 2-3 איש , לבשל ולהדיח הכלים , כמו כן אבי בנה תנור לסלוף ( פיתה תימנית) בחצר המשותפת ועוד , במשך הזמן היו מריבות בין השכנים , הרחצה לילדים הייתה בחדר ,המים התחממו בדוד מים ע"י פרימוס, החדר היה חם , היה כלי מיוחד שהוציאו מים מהדוד , לשטיפה הראשונה , הסתבנו בסבון תוצרת "שמן" שהשתמשו בו גם לכביסה , בשטיפה השנייה השתמשנו בסבון ריחני, לנו היה סבון מיוחד "ציטרוליב" *בחצר הייתה מקלחת משותפת,מים קרים ,השתמשנו בקיץ , יותר מאוחר, אבי התקין דוד מים עם מבעיר ע"י טפטוף נפט, * חלק מהארוחות היו בחצר כל שכן הביא את ארוחותיו ובדרך כלל כל אחד טעם משכנו * הקניות היו יום יום מהשוק * הכנות לשבת- שטיפת החצר וחזית הרחוב * קבלת שבת- *המשפחות צעדו לבתי הכנסת ,כל משפחה לכוון בית-כנסת שלה, לפי המוצא או נוסח התפילה ( חלק מבתי הכנסת שהיו הקלוב-בנוסח ספרדי ליוצאי תימן שהגיעו ממצרים ועדות שונות החזן היה חכם עוואד ,, השרעבי- שהוסב השם ע"ש יוסף שרעבי ז"ל שנפל בהתקפה על בתי הזיקוק בחיפה ע"י הלח"י , העדנים, יוצאי בבל, החלבים, אשכנזים , לתימנים היו מספר בתי כנסת ,"נצח ישראל" , "עזרת –אחים.

 

תמונה 3

דניאל בצעירותו 
 
תמונה 4
 
 תעודת הזהות של דניאל אברהמי
 תשע"ה 2015

מילון

גח"ל
גיוס חוץ לארץ.

מח"ל
מתנדבי חוץ לארץ

חי"ש
חיל שדה

חי"מ
חיל משמר

ציטוטים

”רכב משוריין בריטי חסם את דרכנו, וחטפו אותי בכוח “

”שאלתי אותם מדוע עושים לי את כל המעשה הזה ? “

”ענו לי "כי אתה יהודי ואנו נהרוג אותך"“

הקשר הרב דורי