מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל בשנת 1945, אבי יעקב נולד בארץ ואמי אירמה נולדה בצ'כוסלובקיה.

עד סוף גן הילדים גרנו בתל אביב, ולקראת כיתה א' עברנו לגור בצהלה. ושם גרתי עד שהתחתנתי.

אני רוצה לספר על החופה שעוברת אצלנו במשפחה מספר דורות. בחתונה עמדתי עם בעלי, גדעון מתחת לחופה יפיפייה עליה היו רקומים בחוטים צבעונים, פרחים, מלאכים ושמש גדולה ששולחת את הקרניים לכל הכיוונים. מתחת לחופה זו נישאו בשנת 1934 סבא וסבתא של גדעון(שהם סבא רבא רבא, סבתא רבתא רבתא של רומי).

ומאיפה החופה הגיעה למשפחה?

סבא של גדעון היה אדם עמיד והייתה לו חברה, אישה בודדה שסבלה ממצוקה כלכלית. הוא רצה לתת לה כסף כדי לעזור לך אבל פחד לפגוע בה. לכן ביקש ממנה שתרקום על בד גדול ויפה חופה ובתמורה לכך והוא יתן לה סכום כסף גדול. החברה ישבה חודשים רבים ורקמה חופה יפיפייה, הבד היה בצבע תכלת וירקרק והפרחים והדוגמא כולה היו בכל צבעי הקשת. כשהיא סיימה לרקום את החופה והביאה אותה לסבא ולסבתא של גדעון הם ביקשו ממנה להוסיף ליד אחת מקרני השמש שהיו רקומות על החופה את השם של סבא וסבתא ואת שנת החתונה שלהם.

חופה משפחתית

לסבא וסבתא של גדעון נולדו חמישה ילדים, כאשר הם התחתנו הביאו את החופה לחברה שרקמה אותה והיא הוסיפה על כל אחת מהקרניים של השמש את שמות הילדים שהתחתנו ואת שנת החתונה של כל אחד מהם ובניהם גם שמו של ארנסט וחנה שהם ההורים של גדעון בעלי.

עברו כעשרים שנים וגדעון ואני נישאנו ונישאו גם כל בני הדודים שלו (11 במספר) וגם את שמותיהם רשמו על גבי הקרנים, הפרחים והמלאכים שהיו רקומים על החופה, כל אחד עם שם הכלה או החתן וכמובן שנת החתונה.

עברו עוד עשרים שנים והבת שלי נועה, הבת הבכורה שלי יעלי והבן הצעיר שלי ירון התחתנו גם הם, וכן גם בני הדור שלהם התחתנו ושוב רקמו על גבי החופה ליד קרני השמש, הפרחים והמלאכים את שמותיהם של הזוגות המתחתנים ואת שנת החתונה.

נכון להיום רקומים על החופה שמות של ארבעה דורות. החופה כיום בת 85 שנים ובקרוב יתחיל גל החתונות של הדור החמישי.

המשפחה שומרת מכל משמר על החופה והיא מועברת מחתונה לחתונה.

הזוית האישית

דינה מרכס השתתפה בתכנית בשנת 2016  עם רועי גליקמן, והעלתה את סיפורה סיפור על אושר ושמחה