מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

צעצועים וימי הולדת?

שולה עם שתי התלמידות נעה וליאב
שולה אלקלעי בתכנית הקשר הרב דורי
סיפור ילדותה שלשולה בארץ ישראל

פרק א – ילדותי

נולדתי בתל אביב בד' בחשוון תרצ"ד לאבי יהושע יליד טבריה ולאמי רחל שהיגיעה ארצה עם משפחתה מרוסיה הלבנה והיא בת ארבע שנים. משפחתנו גרה ברחובות, בשכונת שעריים, שמרבית תושביה היו ממוצא תימני. בבית שלנו חיכו לי שתי אחיות שהיו גדולות ממני.

אחי שהיה בן למשפחה שבה ארבעה בנים ובת, הם גרו במושב סג'רה ובעהרית אילנייה, שנמצאת בגליל התחתון. למשפחה היה שם משק חקלאי שכלל: רפת, לול וגינת ירק. עם נישואיו לאמי הם עברו להתגורר בזכרון – יעקב ואחר כך עברו לבית הספר החקלאי "שפיה" ומשם למושבה רחובות, בה נולדתי.

אמיגרה עם משפחתה בנווה-שלום בתל אביב, בזמן מלחמת העולם הראשונה הם גורשו לכפר סבא ואחר כך לסג'רה. משפחתה של אמי התגוררה בחצר הבית של משפחת אבי ושם נולד ביניהם הרומן

ילדותי עברה עלי בדרך כלל בנעימים להוציא שני דברים שהלחיצו אותי והעיבו על חיי. רחובות, בה גרה משפחתי, הייתה מוקפת מחנות צבא בהם חיילים מכל העולם ששרתו כאן בעקבות "מלחמת העולם השנייה". בשעות אחר הצהריים היו באים לשכונתי חיילים שהיו בחופשהכדי לשתות משקאות חריפים בבתי המרזח (פאבים) הקרובים לביתי. לאחר שתייה הגונה היו משתכרים ומשתוללים. זה הפחיד אותי מאוד. במיוחד דאגתי לאבי שעבד בקיוסק משפחתנו.

דבר שני שהדאיג אותי, השכנים בני משפחת סחה, שהייתה תציה משפחת פושעים וחציה – סוהרים. בין הפושעים היה בוסי שהטיל את חיתתו על השכונה, הוא היה מעורב במריבות, במכות והשתוללויות ולמרבית המזל כל זה לא הפריע לי לגדול בצורה נורמלית…..

אלבום התמונות של שולה

תמונה 1

 

פרק ג'  – צעצועים וימי הולדת

לא זכור לי שחגגו בביתי ימי הולדת, אפילו אחיותיי אישרו את הדבר, למרות שכן היה נהוג בשכונה שלנו לציין אירועים כאלה בגלל מלחמת העולם השנייה (1939-1945), אולם האווירה של מאבק על הקמת מדינת ישראל וערבים רבים של עוצר ע"י הצבא הבריטי, לא איפשרו לתכנן ולערוך חגיגות משפחתיות.

האם היו לי צעצועים? את זה אינני זוכרת, אני חושבת שלא היו. לעומת זאת זכורים לי משחקים ששיחקתי עם בנות השכנים, היינו אוספות כל מיני אבנים וחפצים אחרים ופותחות בכאילו חנות מכולת וכל פעם משהי אחרת הייתה המוכרת, וכן שיחקנו בקלאס, מחבואים, חמש אבנים (אבנים אמיתיות, שליטשנו ועיצבנו אותן במרץ רב). שיחקנו בתופסת,חבל ועוד. עם אחיותיי לא יכותי לשחק מכיוון שהן היו מבוגרות ממני ב 8, 11 שנים, אך מאוד אהבתי לשחק עם בנות השכנים וחברות מבית הספר (שלא היו הרבה…).

התלמידות נעה וליאב מתעדות סיפורה של שולה אלקלעי

תמונה 2

סיפורה המלא מתועד בספר התכנית "ממעיין חיינו" , 2008

הזוית האישית

סיפורו של שולה אלקלעי תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי שהתקיימה במרכז לתלמידים מחוננים, ידיד במכללה האקדמית תלפיות בתל אביב בשנת תשס"ח, 2008. הסיפור תועד ופורסם בספר "ממעיין חיינו" בעריכתם של המורה מוביל התכנית דוד וצלר ומנהלת המרכז יהודית גדנקן.

שולה אלקלעי והתלמידות נעה וליאב מתעדות סיפורה, 2008

תמונה 3

מילון

שעריים
שעריים היא שכונה של עולי תימן בדרום העיר רחובות. זוהי הראשונה מבין השכונות שנוסדו ליד המושבות עבור פועלים חקלאים תימנים, והגדולה שבהן. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”תם ואף פעם לא נשלם....“

הקשר הרב דורי