מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החברה הכי טובה שלי – יפה

אביגיל ועוגניה בבית התפוצות
אוכלות
עוגניה מספרת על קשיי הקליטה בארץ

שמי עוגניה דביר, נולדתי בשנת 1941, ברומניה בעיר בוקרשט.  אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, יחד עם אביגל. במפגשים אני מספרת לה סיפורים על חיי. היא מלמדת אותי לעבוד על המחשב. במסגרת התכנית יצאנו יחד עם כל הקבוצה ליום עיון בבית התפוצות. יום כייך חוויתי.
 
  אביגיל ואני בבית התפוצות 
תמונה 1
  
חווית ההסתגלות בחברת הילדים
 
עליתי ארצה עם משפחתי בשנת 1949, הייתי בת שמונה. הגענו לפתח תקווה ושם נשלחתי לבית ספר שנקרא "ילדי עובדים".
 
ביומי הראשון בבית הספר בכיתה ד', נראיתי שונה מאוד מיתר הילדים. עולה חדשה, הכל היה שונה אצלי: בבגדים, שיער, נעליים ובקיצור שונה. אחד הילדים בשם יוסי התקרב אלי והחל לצחוק כשהוא מצביע על נעלי, 
שבעיניו היו כנראה משעשעות. בעודו צוחק  עלי, נחתה עליו סטירת לחי מצלצלת, מידה של ילדה בשם יפה שעמדה מאחורי וסטרה לו.  
 
יפה, מאירוע זה היא הפכה, בין רגע לחברתי הטובה ביותר ומאז אף אחד לא העז לצחוק עלי יותר. היא הגנה ושמרה עלי.
 
העשרה
יהדות בוקרשט: "יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל….ובמהלך ינואר 1941, במרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט נרצחו לפחות 120 מהם. אלפים הוכו, נשדדו ורבים עונו כדי להסגיר את רכושם לידי הלגיונרים.." ויקיפדיה
 
תשע"ו

מילון

יהדות בוקרשט
יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל....ובמהלך ינואר 1941, במרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט נרצחו לפחות 120 מהם. אלפים הוכו, נשדדו ורבים עונו כדי להסגיר את רכושם לידי הלגיונרים.."

ציטוטים

”בבית הספר בכיתה ד', נראיתי שונה מאוד מיתר הילדים, עולה חדשה“

הקשר הרב דורי