מאגר סיפורי מורשת

סבתא מלכה נולדה בעיראק בשנת 1944. היא עלתה לארץ בגיל 4 ומשפחתה התמקמה בעפולה.

כשמלכה היתה קטנה אמה נפטרה ואביה החליט שהוא רוצה לגור בעיר הקודש. המשפחה עברה לירושלים והיא גדלה והתחנכה שם. היא למדה בבית ספר ממלכתי דתי. מלכה מספרת שכשהמורה היתה נכנסת לכיתה כל התלמידים היו עומדים ומברכים אותה בבוקר טוב.

בבית הספר בו למדה היו מתפללים בבוקר. המקצועות שאהבה במיוחד הם היסטוריה, תנ"ך וחשבון. לדבריה, לא היתה תלבושת אחידה בבית ספרה. היא מספרת שבבית הספר היה חדר אוכל וכל התלמידים היו אוכלים אותו הדבר. היא זוכרת במיוחד את הטיול השנתי להר תבור. היא נזכרת איך הם הלכו הרבה ברגל, אבל למרות זאת היא מאוד נהנתה בטיול.

מלכה זוכרת את משחקי הילדות: היא היתה משחקת עם חברותיה קלאס וחבל ופעמים רבות היתה הולכת לטייל ברגל עם חברותיה. בנוסף, היא היתה בתנועת הנוער השומר הצעיר.

כשבגרה החליטה שהיא רוצה לעזור לאנשים חולים והלכה ללמוד בבית הספר לאחיות בירושלים. מלכה זוכרת שכשפרצה מלחמת ששת הימים היא היתה כבר אחות בבית החולים הדסה בירושלים. ביום שפרצה המלחמה היו פגזים והאנשים בבית החולים היו מאוד לחוצים. מלכה ואחיות נוספות התנדבו להוציא את הילדים מבית החולים לבתים שלהם. היו כמה אמבולנסים שעמדו לרשותם והם לקחו ילד ילד לביתו.

זיכרון נוסף שמלווה אותה הוא פרוץ מלחמת יום הכיפורים. היא כבר היתה נשואה ובהיריון בחודש שמיני (עם בנה בכורה – שלומי). הם היו בבית וצמו. שאבי אח של סבא בנימין קיבל צו 8 ובזמן שהוא התכונן לצאת למלחמה, היא הכינה לו צידה לדרך: כריכים ובקבוק שתייה.

כשהתחתנה היא עברה לגור בחיפה והחלה לעבוד בבית החולים רמב"ם במחלקת כירורגית ילדים. היא עבדה שם עד שפרשה לגמלאות.

בשנת 2015 עברה סבתא מלכה ליקנעם עילית

הזוית האישית

מלכה לוי השתתפה בתוכנית הקשר הרב דורי עם נכדה ליעד לוי מבית החינוך תדהר שביקנעם עילית לדבריה המפגשים העלו בה זיכרונות מרגשים והיא מאוד נהנתה לבלות עם נכדה לבד

ליעד: אני נהניתי במפגשי הקשר הרב דורי, כשהיינו באזור המבואה שבבית הספר ואכלנו שם מאכלים טעימים. נהניתי גם בביקור בבית התפוצות, בתל אביב, היה מאוד מעניין ומצחיק בתערוכת "ויהי צחוק".