מאגר סיפורי מורשת

בס"ד

הזיכרון הכי קדום שלי ממרוקו-

את הסיפור הזה אני לוקחת איתי  עוד כשהייתי ילדה קטנה בעיר קזבלנקה שבמרוקו.

זה היה יום שישי… ההורים באו לקחת את הילדים מהגן ואחת האימהות לקחה את בנה ואת אחי בן השלוש  אליה הביתה, מבלי להודיע לנו.

אבא שלי הלך לגן ולא ראה את אחי, וגם לא ידעו לומר לו עם מי הלך… לאחר כמה שעות ארוכות של חיפושים, הודענו למשטרה שאחי נעדר.

כשהגיעה השעה שש בערב, הלכנו למשטרה לראות מה חדש. באותו הזמן אמא שלי הייתה בהריון והרגישה לא טוב כי נלחצה מאוד שמא קרה משהו לאח שלי. במשטרה עדיין לא היתה תשובה בעניין, חזרנו הביתה מודאגים, כי ידענו שאמא מחכה ומצפה.

כשהגענו הביתה מה היתה רבה שמחתנו כשראינו את אמא מחבקת את אחי שהוחזר הביתה לאחר ששיחק עם חברו.

הסיפור הזה התרחש כשהייתי בת שש, וכעבור חודשיים עברנו לצרפת. שם אמא שלי ילדה את אחותי ולאחר מכן עלינו לארץ ישראל, היישר לעיר קרית גת.

כיום נראה לי שסיפור זה  היווה גורם מרכזי לעליית הוריי לארץ ישראל, כי בל נשכח שהיהודים גרו עם חברה מוסלמית, שלא תמיד גילתה אהדה ליהודים. ויכול להיות שזיכרון זה  גרם גם לי, מאוחר יותר כאמא, להיות דאגנית ומסורה יותר לילדיי.

הזוית האישית

נפגשנו במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, נהננו מן המפגש עצמו ומן הלמידה המשותפת מסבתא שלנו.