מאגר סיפורי מורשת

שמי אמה קזלוב  שמשמעותו  בעברית,  בובה. אני בת 67 ואני סבתא של שטערנא שרה קזצקוב.

נולדתי בתאריך 23 במרץ, קרוב לחג  הפורים, בשנת 1952, בעיר סיזנצ' עיר קטנה בברית המועצות. מקום מגורי היה ליד בתים ישנים ועלובים, אבל הבית שלנו היה גדול ומפואר.

אני השלישית במשפחה יש לי 2 אחיות גדולות ממני. כיום אני גרה באמריקה, אך מאד רוצה לגור בארץ הקודש.

הסיפור המעניין שלי

כשהייתי בת 8 עליתי לכתה א' המורה הראשונה אני עדיין זוכרת, המורה הראשונה, אותה המורה הייתה הנחמדה מכל מורות בית הספר. כשהיו לי שאלות בקשר לביה"ס שאלתי את המורה האהובה הזו, והיא ענתה לי על כל השאלות ששאלתי.

בסוף שנת הלימודים בכתה א' המורה רצתה, שנדע לקרוא היטב  עד לסיום שנת הלימודים ולכן במהלך השנה היא הייתה לוקחת את כל בנות הכתה לביקור בכל מיני ספריות שהיו בעיר. שם שמחנו וצחקנו ביחד. כשהיו לנו טיולים בית ספריים לקחו אותנו לספריות מחוץ לעיר. ושם בילינו ושמחנו עוד יותר.

אספר  על אחת החוויות שאני זוכרת במיוחד. פעם עשו לנו מבצע, שבו צריך ללמוד הרבה חומר. היו מספר מבחני ביניים, תלמיד שהצליח וענה נכון במבחן עלה לשלב הבא. הצלחתי בשלב הראשון ועליתי לשלב הבא. למרות, שאני לא אוהבת חשבון, למדתי היטב למבחן וידעתי טוב.

ביום הראשון של המבחן הייתי לחוצה מאד, ופחדתי שלא אדע את התשובות של השאלות. לבסוף עברתי את המבחן,  וקיבלתי ממתק על המאמץ והשקידה. במבחן השני כבר לא הייתי צריכה ממתק. במבחן השלישי והאחרון הייתי מאד לחוצה אם אצליח להגיע לשלב הגמר, בשלב הזה, נערכה הגרלה, ורק תלמיד אחד יכול היה לזכות בפרס. כשהודיעו לי שזכיתי לעלות לשלב הגמר, התעלפתי מהתרגשות. כשהתעוררתי גיליתי שההגרלה כבר בעיצומה.

רצתי במהירות למקום שבו התקיימה ההגרלה. הייתי שם במתח גדול. כשהוציאו פתק עם שם הזוכה, המשכתי לקוות שזו תהיה אני. פתאום קראו את שם הזוכה, ואכן, קראו את שמי! זו הייתה אני, התרגשתי מאוד! רצתי במהירות לקבל את המתנה שזכיתי. הופתעתי לגלות, שהמתנה הייתה, ספר בן 1172 עמודים! הספר עדיין שמור אצלי. עד היום אני אוהבת לקרוא ספרים ארוכים.

הזוית האישית

אמה קזלוב: מאד רציתי לגור בארץ הקודש. או לפחות לבקר בה לעיתים קרובות, ולתקופות ארוכות, אך לצערי, כבר שנה שלא ביקרתי בישראל וכשביקרתי היה זה רק לחודש ימים.