מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ההתיישבות והקמת המשפחה במדינת ישראל

בשירות הצבאי
בילדותי
ההתיישבות והקמת המשפחה במדינת ישראל

ילדות

נולדתי בתימן ועליתי לארץ במבצע "על כנפי נשרים" בשנת 1950 בהיותי בן שנה עם הוריי, קראו לי על שם סבי משה (מוסא בתימנית).

עלינו לארץ ישירות למעברות בראש העין. בשנים 1951-1952 הועברנו למעברות עמק חפר (כיום זה לא רחוק מהישובים חוגלה וחרב לאת) בשנת  1955 הוקם היישוב אליכין ואנחנו התגוררנו שם. מושב אליכין היה ישוב חדש באותם ימים והוריי היו ממקימי הישוב: לאימי קראו נעמי, היא הייתה עקרת בית. לאבי קראו שמעון, הוא היה חקלאי, היו לו מטעים גדולים של עצי הדר- תפוזים, קלמנטינות וגם עצי אבוקדו.

בבית שלנו אכלו מאכלים תימניים מסורתיים- מרק תימני, ג'חנון, קובנה ועסיד לצד מאכלים ישראלים.

אני למדתי בבית ספר יסודי רמב"ם והייתי תלמיד מצטיין, בבית הספר לא הייתה תלבושת אחידה והכללים היו שונים ממה שנהוג כיום, היה לנו חדר אוכל שכל הילדים אהבו לאכול בו.

בילדות במקביל ללימודי בבית הספר עזרתי לאבי במטעים והייתי רועה צאן – הייתי מוציא את העיזים לרעות בשדות אליכין. בשעות הפנאי אהבתי לצייר על הרהיטים בבית, על הבדים, המפות ועל כל מה שהיה ניתן. בנוסף הלכתי לתנועת הנוער בני עקיבא בתחילה כחניך ולאחר מכן כמדריך אהבתי מאוד להיות שם.

אחריי שסיימתי את בית הספר היסודי למדתי שנתיים בתיכון בכפר הרואה (יישוב ליד אליכין)  לאחר שנתיים נסעתי ללמוד בישיבה חדשה שפתחו בכפר מימון, הרב של היישוב שלנו ביקש מתנדבים שיסכימו ללכת ללמוד בישיבה בכפר מימון- בהתחלה הוריי לא רצו שאלך ללמוד רחוק אבל שכנעתי אותם. הייתי שמח כי שם למדתי גם תורה וגם לימודים בכלל.

תמונה 1

השירות בצה"ל, משפחה ועבודה

מאוחר יותר בבגרותי התגייסתי לצה"ל. באחת מהחופשות מהצבא, קבלנו חופשה לשבוע שלם, בן דודי משה שיכנע אותי לבוא אתו לפגוש בחורה שהוא מכיר מנתניה ושמה צופייה (אשתו של בן דודי משה היא בת דודה של צופייה). הלכתי אתו והגעתי לביתה של צופייה שם הזמנתי אותה לצאת איתי לסרט, וממש התאהבנו זה בזו.

התחתנתי עם צופייה ונולדו לנו ארבע ילדים: שי, ירון, יפעת ודיקלה.

עץ המשפחה שלנו

תמונה 2

 

לאחר השרות בצבא הקבע במשמר הגבול, עבדתי בבנק הפועלים כמנהל מחלקת השקעות, בהמשך עבדתי בארגון איפ"א ( ארגון השוטרים הבין לאומי) נבחרתי להיות הגזבר העולמי במשך מספר שנים ונסעתי לפגישות ברחבי העולם.

מבחר תמונות מהמקומות והארצות בהם ביקרתי ברחבי העולם

תמונה 3
תמונה 4
תמונה 5

בכל מדינה שבה הייתי אספתי מטבעות וכיום יש לי שקית גדולה ובה המון מטבעות שונים מזכרות מכל המדינות בהם ביקרתי. בנוסף קיבלתי המון מתנות הוקרה ומזכרות במדינות בהם ביקרתי.

כרטיס הביקור שלי

תמונה 6

צ

תמונה 7

הזוית האישית

עדי סימאני: סבא כל הזמן היה עם חיוך על הפנים גם שלא הכל תמיד מצליח. אני לומדת מסבא שצריך להודות על מה שיש, לשמוח ולחייך. בנוסף סבא השיג המון מטרות בחייו: הוא היה אדם משכיל עם ידע רב, למד וידע הרבה שפות, הכיר הרבה מקומות בארץ ובעולם ופגש הרבה אנשים ותרבויות שונות. אני לומדת מכך שעם כוח רצון אפשר להשיג הכל בחיים. אני גאה להמשיך ולהיות חוליה בשרשרת כל כך מפוארת שכזו.

את המידע לעבודה זו לא לקחתי ישירות מסבא שלי מכיוון שהוא חלה בדמנציה, ולצערי לקראת סיום העבודה סבא שלי נפטר.

עבודה זו מוקדשת לזכרו של סבא שלי, יהי זכרו מבורך לעד!

מילון

אליכין
אליכין הוקמה בשנת 1955, ליד המקום שבו שכנה מעברת עמק חפר. היישוב היה חלק מישובי המועצה האזורית עמק חפר, ובראשית התיישבו בו ברובם המכריע יהודים ממוצא תימני, ולצדם עולים שהגיעו מפרס ומכורדיסטן שמהם נותרו כיום כשתי משפחות. (ויקיפדיה)

איפ"א
איפ"א - ארגון השוטרים הבין לאומי

ציטוטים

”בכל מדינה שבה הייתי אספתי מטבעות“

הקשר הרב דורי