ההלם
שמי מרים שוורץ, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד נכדי כרם.
בשנת 1969 סיימתי את התיכון והיכרתי את בעלי, סבא יצחק. הוא בא מרקע דתי ציוני ואני באתי מרקע מתבולל. כבר בפגישה השנייה שלנו תיאר סבא יצחק איך נגדל את ילדנו בארץ ישראל. ואני הייתי בהלם. חצי שנה מאוחר יותר היינו כבר בדרך לישראל.
התחלנו את ההכשרה לנוער מסקדינביה ומאנגליה בקיבוץ לביא והייתי בהלם מהתרבות השונה כל כך מהתרבות הדנית, המשכנו ללימודים באוניברסיטת תל אביב ושוב הייתי בהלם. הפעם מהשפה העברית המדוברת שכלל לא הבנתי אותה.
בהרצאה הראשונה הבנתי רק מילה אחת "אינשטיין" כשהמרצה דיבר על תיאוריה של אלברט אינשטיין. שמרתי את הפנקס הקטן עם הציורים שציירתי ובו רשמתי את ההתרשמות הראשונית מהארץ החדשה: "האדמה האדומה, עצי רימונים מדבר, חום ובכל מקום חיילים במדים בצבע ירוק זית".
הזוית האישית
מרים שוורץ: היה מעניין לשתף את נכדי בחוויות שלי.
כרם: היה כיף לשמוע סיפורים שלא ידעתי ולהפתעתי גם אמי לא הכירה אותם.
מילון
תאוריית אינשטייןהשערה מבוססת על יחסיות של הפיזיקאי אינשטיין