מאגר סיפורי מורשת

סבא שוקי נולד בשנת 1954 בקזבלנקה שבמרוקו, ילד שישי מבין שבעה אחים.

ההיסטוריה המשפחתית של בן שבת, מקורה מגירוש יהודי ספרד ופורטוגל בשנת 1500. הקהילה שמרה על יהדותה כקהילה סגורה. ויצרה לעצמה את השירותים הנדרשים לשמור על יהדות מרוקו. במרוקו הוקם בית דין אשר סיפק את שירותי דת, עזרה סוציאלית, תעסוקה ועוד. במהלך שנות התשעים הצרפתים שלטו במרוקו וניתן ליהודים תעודת פליט, תעודה שליוותה את היהודים עד עלייתם ארצה. הקהילה השקיעה בחינוך ולימודי תורה. בעזרת הקהילות היהודיות וביניהם ארגון גו'נייט ישראל, הושקע בבניית בתי ספר ומרכזים קהילתיים. אבא של סבא שוקי, יזק (יצחק) למד רפואת שיניים והקים מעבדת שיניים בעיר קזבלנקה ובערים סמוכות. חיי הקהילה היו בנויים על עזרה הדדית ולכן אבא של סבא שלי תרם רבות לקהילה וסייע למשפחות בהשכלה, בחינוך, וברווחה.

בשנת 1955, היו קבוצות טרוריסטים אשר התנגדו לשלטון הצרפתי במרוקו, כאשר אבא של סבא נסע ברכב פרטי הטרוריסטים ירו בו. לפי טענות של השלטון היה טעות בזיהוי בגלל שהרכב היה דומה מאוד לרכב של קצין המשטרה הראשי.

האירוע השפיע על המשפחה ועם הכספים, שנשארו המשכנו לחיות, כאשר השאיפה הייתה לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1956, הייתה העצמאות של מרוקו ולא נתנו ליהודים לעלות. גם במידה וניתן אישור, היהודים היו צריכים להשאיר את כל הנכסים במרוקו. האמא של סבא שוקי, סולטנה רשמה את שני האחים הגדולים בני אחת עשרה ושתיים עשרה (צ'רלי ומכלוף) והציגה לשלטונות תשלום עבור לימודים בשוויץ.

בשנת 1961, שני האחים של סבא עלו לישראל דרך שווייץ ושאר המשפחה עלתה שנה לאחר מכן.

סבא שוקי עלה בשנת 1962, עם המשפחה. משרד הקליטה הפנה את המשפחה לעיר צפת, אך עבודה לא הייתה שם וכשנתיים ולאחר מכן המשפחה עברה לעיר באר שבע.

בשנת 1972, סבא שוקי התגייס לצבא ושימש חובש קרבי ביחידת סיור הנדסה. בשנת 1973, פרצה מלמת יום כיפור וסבא שוקי היה בחזית הדרומית של המלחמה בפאיד ובעתקה, שהן ערים במצריים. בשנת 1975, סבא סיים שירות צבאי.

סבא הכיר את סבתא דליה ובשנת 1976, התחתנו. בשנת 1978, נולדה אמא שלי רקפת. בשנת 1979, סבא שוקי הלך ללמוד באוניברסיטה ולמד תואר ראשון בהנדסה, באוניברסיטת בן גוריון. בשנת 1983, סיים סבא שוקי את הלימודים ובמקביל סבתא דליה למדה בסימינר למורים. בשנת 1984, סבא שוקי למד תואר שני במנהל עסקים בבן גוריון וגם סבתא דליה למדה תואר שני בחינוך באוניברסיטת בן גוריון.  בשנת 1984, נולד דוד שלי צחי שכיום עובד כמהנדס מערכות מידע בארצות הברית ובשנת 94, נולד דוד ניב, אשר לומד שנה שלישית הנדסת תוכנה, באוניברסיטת בן גוריון.

כיום, סבא שוקי עצמאי ולו חברת ייעוץ לניהול פרויקטים ולייעוץ כלכלי. סבתא דליה יצאה לפנסיה, לאחר שהייתה מפקחת משרד החינוך. הסיפור עזר לי להכיר את ההיסטוריה של המשפחה שלי, למדתי מה המשמעות של זהות ושל להיות פליט וכמה חשוב שיש לנו מדינה להיות בה.

זיכרון של סבא ממרוקו

סבא עלה לארץ בהיותו בן שמונה וחצי שנים. סבא מספר על הקהילה היהודית. הזיכרון שהכי זכור לסבא מהקהילה הוא: העלייה לארץ.

שליחי העלייה אספו אותנו במשאית, שבה היו הרבה מאוד עולים וכל אחד עם המזוודה שלו. במשאית היה צפוף מאוד. עלינו על אנייה שנקראת "אזימור" (אניית דיג) והכניסו שם מיטות בקומות. במסע למרסיי שבצרפת היה קשה לא נעים לכולם. אך במרסיי עלינו על אניית מולדת שהביאה אותנו לארץ השיט באנייה זו הייתה כייפית והאנייה הייתה מפוארת.

הזוית האישית

שמחתי מאוד לעבוד עם סבא שוקי בתוכנית "הקשר הרב דורי". למדתי המון על ההיסטוריה של משפחתי וכמובן על ההיסטוריה של ארץ ישראל. אני רוצה להודות לסבא שוקי שהגיע לבית הספר וחלק איתי את חוויותיו.