מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ההיסטוריה המשפחתית

אורי ואדוה באנדרטה לאריה אגסי
אורי

סבתא אילנה וסבא אורי

כל אחד גדל באזור שונה. סבתא רק בתל-אביב וסבא גם בבני-ברק. 

הילדות היתה דומה. בבתי הספר למדו במהלך השבוע הכיתות במשמרות. כיתות מסוימות למדו בשבוע בין 8:30-12:00, בעיקר כיתות א' עד ג'.הכתות האחרות במשמרת שניה אחר הצהריים. לא כל הזמן למדו כך.

בבתי-הספר היו מסעדות ששם נהגו הילדים לקבל ארוחה חמה. זה משותף גם לסבא וגם לסבתא. בגמר הלימודים שיחקו עם החברים והחברות בשכונה במשחקים שהיו זהים בכל השכונות. המשחקים כללו: תופסת, קלס, חבל גומי, חמש אבנים, מחבואים, מחניים, שבע טחנות, כדורגל, געגע, דודס. לקראת הערב היו עולים הביתה להכין שיעורים כי זה הזמן שחזרו ההורים מהעבודה.

הדבר המשותף השני זה חברות בבני עקיבא. היו פעולות קבועות, פעם באמצע השבוע ופעם בשבת. בקיץ, לכל משפחה עשו החלפת דורות. תלמידי העיר התארחו אצל משפחות בקיבוץ או במושב. לסבא היתה חויה קבועה אצל בני הדודים בקיבוץ יפעת, בני הדודים שעליהם יסופר בנפרד. אצל סבתא היו דודים במושב תנובות. שלשם הגיעה להתארח בקיץ, הכל היה דומה.

למרות שסבתא למדה בבית-ספר לבנות וסבא בבית-ספר לבנים, החוויות היו זהות.

בבגרות סבא התגייס לצבא ואף שירת כקצין. הוא השתתף בחלק ממערכות ישראל והקשה ביניהן מלחמת יום כיפור. סבתא לא גויסה כי במחזור שלה לא היו צריכים בנות ולכן המשיכה בלימודיה בפקידות ומינהל. היא עבדה בתפקידים בכירים, ביניהם כמזכירתם של איסר הראל, שהיה ראש המוסד, ויגאל הורביץ, שהיה שר האוצר.

תמונה 1

סבתא אילנה 

לאחר החתונה, סבא, עם סיום לימודיו ובהחלטה משותפת עם סבתא, החל לעסוק בחינוך למען השכונות ומעוטי היכולת. ביחד הם פעלו לטובת האנשים הנזקקים האמיתיים. סבתא הייתה חברה בועד כרם התימנים וסבא פעל בשכונת התקוה לקידום החינוך. יחד בנו בית אשר העניק לאחרים ולימד את המושג לתת.

לסבא וסבתא נולדו 2 ילדים: אמא שלי אודליה ודוד שלי אחיה. אמא שלי התחתנה עם אבישי, ונולדנו אני ואחותי איתי-אל. דודי התחתן עם ניצן, ונולדו לו ליאל ואורי, בנות דודותי.

אני הבכורה במשפחה ולומדת בבית-ספר מוריה בתל אביב. בבית-ספר זה למדו אמי ודודי. הייתי בגן באשכול. בעבר זה היה בית ספר תלפיות, ששם למדה אמא של סבי, הדסה ,שעל שמה אני קרויה- אדוה ראומה הדסהסבתא שלי אילנה למדה באותו בית-ספר. 

דבר נוסף, בבית-הספר ציטלין סבי אורי היה סגן מנהל במשך-30 שנה. אבי, אימי ודודי למדו בבית-הספר ציטלין. בזכות ההכרות של אבי ואמי אני נולדתי. אחותי איתי-אל לומדת במוריה כמוני.

אני למדתי על משפחתי שהדבר החשוב אצלנו זה לתת. כשהייתי בגן, סבי קיבל תעודה על פעילותו בשכונות ואני עליתי יחד איתו על הבמה.

תמונה 2 

תמונה 3

למדתי על משפחתו של סבי וביניהם בן דודו אריה אגסיהיינו יחד בלטרון כדי לראות ממה מורכב כלי הרכב של סיירת דוכיפת. נסענו לאנדרטה שנמצאת בעפולה לזכר חיילי סיירת דוכיפת. למדתי מסבי שגם בן דודו התנדב שנה שלמה לבני הנוער בגבעתיים.

קיץ בקיבוץ – סיפור הילדות מפיו של אורי

מידי שנה בחופשת הקיץ נהגו ההורים לשלוח אותי ואת אחותי לקיבוץ יפעת. לאחר מכן היו מגיעים בני הדודים להמשך חופשת הקיץ, בביתנו בבני-ברק.

חווית הקיץ הייתה בתקופה שבה המדינה חייה בצניעות. החוויה של הקיבוץ הייתה בבילוי בברכה ובעבודה בחקלאות כל יום, ובערב נפגשנו אצל המשפחה לארוחה משותפת. אנחנו היינו ממתינים לשמיעת סיפורים על המשפחה שחלקה ניספה בשואה. בקיבוץ למדנו להכיר את המשפחה והקשר נהפך לקשר בין אחים. לקראת סוף כל קיץ היו מגיעים בני הדודים לבני-ברק וממשיכים בבילוי משותף.

בן דוד של אורי אריק אגסי הי"ד

בגמר כיתה י"ב אריק אגסי יצא לשנת התנדבות בתנועת הנוער בגבעתיים סניף בורוכוב. באותה תקופה הקשר ביני לבין אריק התחזק מאוד. אריק התנדב לצנחנים ולאחר מכן לסיירת דוכיפת. משם התנדב לסיירת חרוב.

אריק נהרג בבקעה בקרב עם מחבלים. לא היה לי חבר נאמן מאז אריק

תמונה 4

אריק

מילון

דרך ארץ
נימוסים והליכות

ציטוטים

”היו חברים מעדות שונות, האחד צחק על חברו, אך בעת צרה עזר האחר “

”למדנו טובים השניים מן האחד. “

הקשר הרב דורי