מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר, אני קרויה על שם סבתי ז"ל מצד אבי. שם הוריי: חנה ויצחק ללוש, הם עלו בשנת 1955 לארץ מתוניס. ההורים שלי היו קרובי משפחה, למרות הכל שידכו ביניהם. אבי היה בתוניס עצמאי, הוא היה חייט והכין חליפות לאנשים במעמד הגבוה. אמי עבדה בחנות גדולה לאביזרי תפירה, סידקית, כמו כפתורים מיוחדים, סרטים צבעוניים ותחרות. פעם בשנה המנהל היה שולח אותה לאיטליה לקנות במרוכז אביזרי אופנה ותפירה. אבי היה עצמאי באותה תקופה. בתקופה בה נכנסו הנאצים לתוניס הם לקחו את בעלי המקצוע, ושלחו את אבא שלי למחנה בו עבדו עבודות כפייה לתקופה של שנה וחצי, המשפחה לא שמעה דבר. בלי לדעת מה עם אבא המשפחה חשבה שרצחו אותו ולא קיבלו מידע עליו.   אבא יצחק היה איש דתי ששמר על ספרים ממסורת ישראל כמו הגדה של פסח שכתובה בעברית עם פירוש בצרפתית.

ההורים החליטו לעלות לארץ בשנת 1955. אמי לא יכלה להיכנס להריון, רב הקהילה אמר להם לעשות עלייה ושבארץ ישראל יהיו להם ילדים. אחרי תקופה אמי הרתה וילדה בן יפה תואר. אבי קרא לו בשם מאיר, על שם רבי מאיר בעל הנס. בגיל שנה הוא חלה בדלקת קרום המוח ונפטר. אמי הייתה מאוד עצובה, שום דבר לא שימח אותה, היא עברה משבר ורצתה לחזור למשפחה שלה שהשאירה בתוניס. היא נזקקה לטיפול רפואי, הרופא עודד אותה ואמר שהריון נוסף זה התרופה. אחרי תשעה חודשים אני נולדתי. כאמור, שמי אסתר על שם סבתי, והוריי שמרו עלי והיו חרדתיים אחרי האסון. בילדותי הייתי עזר להורים שלי. ליד ביה"ס רמב"ם הייתה משפחת לייני שמכרו תרנגולות. קיבלתי משימה כל יום חמישי אחרי הלימודים לקנות תרנגולת לשבת, למרות שהתרנגולת הייתה בחיים. פחדתי ממנה אבל לא הייתה לי ברירה כי הייתי חייבת לעזור להורים. עשיתי זאת באהבה רבה.

אני בנעורי עם אבי ודודי ז"ל

להורים שלי היה מאוד קשה להתפרנס בארץ. אבי עבד בקרן קיימת לישראל ובימים גשומים לא הייתה עבודה. אמי עבדה בעבודות מזדמנות כמו טיפול בילדים, טיפול בקשישים ותפירה. הם נאלצו לחיות מהחסכונות ולאט לאט נגמרו החסכונות. נאלצנו להצטמצם ותודה לאל קיבלתי המון אהבה, דאגה והמון תשומת לב. להוריי היה קשה עם השפה העברית. בבית דיברנו בצרפתית. הייתי להם לעזר בגלל השפה. למדתי בביה"ס יסודי רמב"ם על שם רבי משה בן מימון (הוא היה רופא), למדתי שם מכיתה  א'-ו'. חטיבה ותיכון למדתי בביה"ס אמי"ת קנדי מכיתה ז'-י"ב במגמת טכנולוגיה ותפירה. בכיתה י"ג למדתי מזכירות רפואית בבית הפקיד בחיפה.

אני ואמי ז"ל, בני דודים ואני

את בעלי הכרתי בחתונה כשהוא היה צלם, נישאתי לו בגיל 19. נולדו לנו שלושה ילדים: חנה על שם אמי ז"ל, סיון על שם השיר סיון ששר יגאל בשן ז"ל ויוסי על שם יוסף, הסבא מצד האבא. ההורים שלי עזרו לי בגידול הילדים, והנכדים היו כל עולמם.

לאבי הייתה אחות שקראו לה נינט, היא הייתה ערירית. היו לה הרבה תכשיטים וגיסה לא רצה לתת לה חליצה. היא באה לארץ בתור תיירת וחילקה את התכשיטים לאחייניות שלה. אני קבלתי ממנה צמיד מיוחד ושרשרת מיוחדת. כשההורים שלי נישאו לאבי לא היה כסף לפנק ולקנות לאמי תכשיטים, הוא חסך כסף וקנה לה צמיד מאוד מיוחד. אחרי שאמי נפטרה התכשיט עבר אלי והוא מופיע כאן במצגת.

למצגת האוצרות של אסתר מדר:

הזוית האישית

אסתר מדר השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי מעיין. התכנית נערכה בבית הספר איל בעכו, התשע"ט.