מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כשלמורים היה מותר לתת מכות בבית הספר…  

אברהם מספר לתלמידים את סיפורו
אברהם בתכנית הקשר הרב דורי
סיפור חייו של אברהם לוי.

אברהם לוי נולד בשכונת גבעת שאול בירושלים, בשנת 1935. עד גיל 13 הוא למד ב"חדר" שבו למדו רק תפילות, תורה ומשנה. אחר כך עבר ללמוד בתלמוד תורה "נחלת אחים" בשכונת הכורדים בנחלאות. מנהל בית הספר היה חכם אברהם פטאל הלוי זצ"ל, שבתו מרגלית, הייתה אשתו של הרב עובדיה יוסף.

אברהם מספר, שבמוסדות הלימוד הדתיים שבהם הוא התחנך, היה מקובל שהמורה מרביץ לילדים שלא התנהגו יפה ולא למדו כמו שצריך. אברהם עצמו קיבל מכות הרבה פעמים. אף אחד לא חשב שזה לא בסדר. אם ילד היה מספר בבית שהמורה הרביץ לו בכיתה, ההורים היו אומרים שבטח זה היגיע לו ומרביצים לו גם הם. ההורים סמכו לגמרי על המורה ועל בית הספר ולא עירערו על הסמכות שלו. היו אומרים למורה על הילד: "קח את הבשר ותשאיר את העצמות".- זה משפט בערבית שהכוונה הייתה שמותר לו אפילו להרביץ לנו כדי שנלמד. לפעמים המורה היה קורא לילדים שיעזרו לו להעניש. שני ילדים היו מחזיקים את כפות הרגליים של הילד שרוצים להעניש אותו למעלה והמורה היה מרביץ במקל על כפות הרגליים. לפעמים המורים גם היו זורקים מקלות קטנים על ילדים שהשתוללו.

היום זה נשמע לנו נורא ואיום, אבל אברהם אומר שבעיניו יש גם יתרונות לשיטת הלימוד הזו כי את כל מה שהוא למד בתקופה הזו הוא זוכר היטב עד היום. לדבריו, "הלימוד נכנס לנו לעצמות". היום, לפי מה שאברהם מתרשם ויודע יש פחות משמעת בבתי ספר. ילדים לא מפחדים מההורים שלהם ולא מהמורים. למרות זאת, הוא מסכים שאסור לעשות דברים כאלה לילדים וזה יכול להיות מסוכן ולגרום גם הרבה נזק.  קצת אחרי בר המצווה שלו, ההורים של אברהם הוציאו אותו מהתלמוד תורה והעבירו אותו לבית ספר רגיל שבו למדו גם מקצועות חול אבל לא ידעו באיזו כיתה לשים אותו שם כי הוא לא ידע בכלל חשבון. כל מה שהוא ידע היו לימודי קודש, אז בלימודי תנ"ך הוא הצליח ובשאר המקצועות פחות.

בגיל 14 עזב אברהם את הלימודים ויצא לעבוד כדי לסייע להוריו להתפרנס. הוא עבד בהרבה מקומות ובהרבה תפקידים מעניינים: חלב פרות ברפת, תיקן פנצ'רים במוסך, עבד כנהג משאית במסגרת הצבא וגם במסגרת אזרחית ואחר כך היה נהג מונית עד שיצא לפנסיה.

העבודה כנהג משאית הייתה קשה. לפעמים היה יוצא מהבית בשתיים בלילה וחוזר רק בעשר בערב למחרת. במשאית שלו הוביל והעביר כל ממיני דברים בכל רחבי הארץ. תקופה מסוימת היה לו קו של חלוקת מנורות חשמל באיזור הצפון מנתניה ועד קריית שמונה. הוא הסתובב בכל היישובים באיזור גם היהודיים וגם הערביים. במסגרת הנסיעות שלו היגיע פעם גם לתוך מצרים. כל שנה לפני חג הפסח, היו יוצאות ארבע משאיות מגבול ישראל מצרים בסמוך לאילת עם משלוח של מצות מישראל לקהילה היהודית במצרים. במעבר הגבול היו עולים איתם שוטרים מצרים כדי לכוון אותם לאן לנסוע, וכשנסעו הכבישים היו סגורים בגללם, והמצרים שמרו עליהם בארבע עיניים ודאגו לכל מחסורם בזמן שהיו במצרים, עד שהחזירו אותם בחזרה לגבול ישראל.

אברהם לוי

תמונה 1

הזוית האישית

אברהם לוי משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם התלמיד נדב הס, הוא סיפר לו על החינוך הנוקשה שהיה נהוג ב"חדר" בילדותו.

מילון

תלמוד תורה
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי'). ויקיפדיה

אכלו את הבשר וזרקו את העצמות...
اكلوا اللحم وزتوا العظم אכלו א-לחם וזתו אלעט'ם=

ציטוטים

”אברהם מספר שהוא קיבל הרבה מכות כדי שילמד“

הקשר הרב דורי