מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, מרדכי נולד בטבריה והיה אחראי על גיוס תרומות לקהילה שלו בארץ ישראל. מתוקף תפקידו הוא נסע ברחבי הים התיכון. הוא סיפר לי על המסעות שלו במים סוערים.

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוא הגיע לטוניס ונשלח לעיירה קטנה בדרום טוניס שנקראת "טוזר" שם הוא היה הרב ומוהל ושוחט של הקהילה היהודית. הוא התחתן עם בת המקום ולימים בשנת 1956 באנו ארצה, למעשה חזרנו ארצה.

נשלחנו לבאר שבע שהייתה אז עיירה קטנה בת 11,000 תושבים (עכשיו היא עברה את 200,000!). אני הבכור לשמונה אחים וכולנו גדלנו בשיכון עולים. בהתחלה לא ידעתי עברית ובכיתה התכתבתי עם המורה להיסטוריה בלטינית. הלימודים בטוניס היו ברמה גבוהה ולכן היה לי קל מאוד בבית הספר התיכון בבאר-שבע.

 

הייתי עושה שיעורים לכל החברים באנגלית ובמתמטיקה (כך התקבלתי לחברה!!!!!) מאחר והייתי תלמיד טוב הלכתי לעתודה האקדמאית שזה לימודים גבוהים לפני הצבא כך שכשמגיעים לצבא, אתה קצין ובעל מקצוע. הלכתי לטכניון בחיפה ולמדתי כימיה, לתואר ראשון. היה מאוד מעניין להיות עצמאי כבר בגיל 17.

 

 

 

 

 

 

בשנה האחרונה, פגשתי נערה יפה בשתיים-עשרה בלילה ברחוב חשוך. רציתי להתחיל אתה ושאלתי אותה "מה השעה". לפני כן, התהלכתי ברחוב ושרקתי שיר ("אם יש לך פטיש" של פיט סיגר). היא ענתה לי (למרות שהיא ראתה שיש לי שעון) והוסיפה שאני צריך להפסיק לזייף. הסברתי לה שזה לא זיוף אלא אלה וריאציות על הנושא, בסגנון הג'ז. ההסבר נמשך 3 שעות, ובעצם עד היום.

התחתנו בשנת 1965 שנה אחרי זה ועברנו לגור בבאר שבע. שירתתי בכור האטומי בדימונה בתפקיד כימאי במשך כל הצבא שלי ושנתיים נוספות. בזמן הזה, עשיתי תואר שני במכון ויצמן.

 

בשנת 1968 נולדה הבת הראשונה, איריס והיינו מאוד נרגשים. בשנת 1970, נסענו להשתלמות באוניברסיטת ברקלי בסן פרנסיסקו שם היינו שנתיים. היה נהדר. התקופה בארה"ב הייתה מלאה בטיולים וחוויות. בשנת 1971 עברנו לחוף המזרחי, לעיר הבירה וושינגטון, בעקבות הצעת עבודה מפתה ושם נולד הבן גיא.

 

שנה לאחר מכן, חזרנו ארצה, שוב לבאר-שבע ולעבודה בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) ואז התאחדנו שוב עם המשפחה הענפה. בשנת 1973 נולדה אילת אמא של אופיר. באותו יום שבו התחתנו בשנת 1965. לצערנו, בשנת 1973, פרצה בהפתעה מלחמת יום כיפור והאח של סבתא, דוד ציפין שהיה קצין בתותחנים לאחר שסיים את לימודי מתמטיקה בהצטיינות רבה, נפל בקרב על התעלה. הוא היה מספר חודשים, מוכרז כנעדר ואני בתור קצין מבצעים חיפשתי אותו ועוד מאות אחרים ברחבי מדבר סיני, איפה שהתקיימו קרבות קשים מול צבא מצרים. חודשיים לאחר מכן הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. האבל הזה גרם צער עמוק להורים שלו (סבא וסבתא רבא שלי) והם לא התאוששו מהסבל.

יהי זכרו מבורך !

בשנת 1975, עשיתי דוקטורט במכון ויצמן כשהעבודה שלי הייתה באוניברסיטת בן גוריון. אני עדיין עובד שם למרות שפרשתי לפנסיה לפני 4 שנים. אני עוסק במחקר של התפלת מים וטיהור שפכים, בעיקר בתהליכי הפרדה ממברניים. הממברנה היא פילטר מיוחד שיכול להפריד בין מולקולות שונות, ועל ידי כך, להפריד בין מלחים למים. אני ממשיך את המחקרים שלי בכל מיני אזורים בעולם. לאחרונה, אני מנהל מחקר בין לאומי בשותפות של ירדן, שוויץ ופלסטין בהתפלה לחקלאות בעזרת אנרגיית השמש.

 

בשנת 1980, נסענו לשבתון בבוסטון ושם בילינו שנתיים נהדרות. הילדים חזרו עם מבטא אמריקאי. כשחזרנו, בנינו בית בעומר, והתחלנו לגדל כלב. עכשיו יש לנו את דובי. בינתיים הילדים גדלו ונולדו לנו 9 נכדים, שלושה לכל ילד. ה

 

נכדה הבכורה נולדה לפני 17 שנים לבת איריס, קוראים לה אביב (אביבי) והיא מקסימה. היא גרה בקיבוץ חצור, היא עכשיו לומדת נהיגה והיא רוקדת קלאסי וג'אז. אחריה נולדו טל (טלטול) שעשה בר מצווה בכותל המערבי לפני חודשיים ואחריו נולד רון (רוני-רון). לא נשכח את צוציק, הכלב השובב שפעם בשבוע לפחות בורח וצריך לאסוף אותו מגן יבנה.

לגיא נולדו שי, שלו וליבי (ויש להם כלבה, סיליה) והם גרים בתל אביב. עכשיו, נגיע לעיקר, לנכדתי האהובה אופיר: היא אהובה במיוחד כי מאז שנולדה אמא שלה רצתה לגדל אותה אצלנו בעומר וכך נקשרנו מאוד אליה. היא ילדה נהדרת, חכמה ושובבה, עצמאית ויצירתית, ממש ראש גדול כמו הסבא שלה. חבל שיש לה שני אחים פרחחים וחמודים שמשגעים אותה: ליאור ואיתי…..