מאגר סיפורי מורשת

הדרך שלי לאמנות

שמי ארלט זנדבנק-צוקר. בסוף שנת – 1955 עליתי עם משפחתי – הוריי שמונת אחיי ואחיותיי, מהעיר מוגדור שבמרוקו, לאשקלון.

זיכרון ילדות ראשון מבית הספר קשור במורה לאומנות אילנה שפיר (זוכרת את שמה לאחר כ-60 שנים). לאחר שנים רבות, התברר לי  שהיא אומנית בינלאומית, בעיקר בתחום הפסיפס ואת יצירותיה ניתן לראות בביה"ח "ברזילי" באשקלון. אני הושפעתי ממנה והיא מקור ההשראה שלי לאהבת האומנות, נמשכתי לאישיותה הנעימה ותוך כדי נחשפתי ליצירותיה ועלה בי הרצון והחשק לעסוק בתחום זה.

אמי ואחותי הגדולה אהבו גם הן אומנות והיו יצירתיות מאוד.

אמי הייתה עוסקת בכל הקשור לעבודות הידיים: רקמה, תפירה וסריגה. עבודותיה היו מיוחדות ומדויקות ומעוררות התפעלות.

כיום גם בתי הבכורה יצירתית מאוד, אוהבת לתפור ולסרוג ממש כמו סב'א..

כבר בכיתה ג' גיליתי סקרנות לחומרים ולצבעים שאיתם ניתן לעשות עבודות וצורות שונות ומשונות. בשיעורי אומנות המורה הייתה מלמדת יצירות מחומרים שונים ואני כראש אומנותי, הייתי מגיעה הביתה ומשדרגת את היצירות שגרמו להתלהבותה של המורה.

סיימתי את לימודי באשקלון והתגייסתי לצה"ל, למפקדת קצין רפואה ראשי. לאחר שחרורי עבדתי כשנתיים בפסיכיאטריה של בית החולים ברזילי. לאחר מכן עברתי לעבוד במפעל "אלתא" שהוקם באשדוד. כ- 25 שנה עבדתי ב"אלתא". אחרי השנים האלה, החלטתי לממש את חלומי ולעסוק באומנות. למדתי אומנות במקומות שונים, התחלתי בחוגים לקרמיקה ולפיסול במתנ"סים ולאחר מכן לקחתי קורס לפיסול במכללת ספיר וקורס לכלים מצויירים.

במהלך עבודתי בקרמיקה עסקתי בעיצוב כלים ועברתי לפיסול פיגורטיבי. השתתפתי בתערוכות שבהן הצגתי את עבודותיי.

לאחר כ–10 שנים של פיסול, התחלתי ללמוד ציור בסדנאות אומן אצל המורה רפי רווה. גיליתי עולם חדש וקסום, עשיר בצבעים ובסגנונות ועד היום אני ממשיכה לצייר.

מקורות ההשראה שלי הם בעיקר דמויות מחיי היום יום, זיכרונות ילדות ממרוקו ומאשקלון. במקביל לעיסוקי באומנות אני נמנית על חברי וועד אגודת האומנים באשדוד.

השתתפתי בתערוכות קבוצתיות עם חברי באגודת האומנים. אני נהנית ממגוון הפעילויות במסגרת האגודה – נסיעות למוזיאונים, הרצאות, ביקור בגלריות שמעשירות את עולמי.

במקביל התנדבתי בעמותת אנוש באשקלון ובאשדוד, התנדבתי בויצ"ו אשדוד כ–10  שנים, כיו"ר החד-הוריות, וקבוצות נערות על סף סיכון. מזה כ-7 שנים. אני מתנדבת בעזרה בשעורי הבית לילדי עולים, במסגרת פרויקט גמלא של עירית אשדוד.

הזוית האישית

ארלט – שיתוף הפעולה עם לירון היה מהנה ומעניין. לירון, ילד נבון וסקרן התעניין מאוד באומנות שלי ובסיפור המשפחתי אודות העלייה שלנו ארצה. מלירון למדתי על אהבתו לציור מגיל צעיר. זכות גדולה נפלה בחלקי להשתתף בפרויקט חשוב זה. ברצוני לציין את הגב' כרמית שושן, המנחה והמלווה של פרויקט, על האווירה הרצינית והנעימה ששררה במהלך הפעילות.