מאגר סיפורי מורשת

רקע משפחתי – בשצ'וצ'ין עד העלייה לארץ ישראל.

קוראים לי אברהם שגב, נולדתי להורי פנינה (פשקה) טיקוצ'ינסקי, שנולדה בשנת 1907 וישעיהו סקובלסקי שנולד בשנת 1906. הורי למדו יחדיו באותה כתה בעיירה שצ'וצ'ין שבפולין. העיר שצ’וצ’ין (Szczuczyn), שוכנת 96 ק"מ מצפון מערב לביאליסטוק בצפון פולניה.

רקע על העיר שצ'וצ'ין

משפחות יהודיות החלו להתיישב בעיר שצ’וצ’ין כבר במאה ה- 18, ובמאה ה- 19 הלך וגדל מספר היהודים בה, עקב עקירת יהודים מהכפרים לערים. בשנת 1925 נוסדו בעיר מספר מוסדות כלכליים לתמיכה בתושבים כולל בנק שיתופי שסייע בהלוואות. במקביל, פעלו בעיר גם קופות לגמילות חסדים, גמ"ח.

יהודי שצ’וצ’ין היו גם ציוניים מאד, והפעילות הציונית בשצ’וצ’ין היתה ערה: כבר בשנת 1898 נוסד בשצ’וצ’ין הארגון הציוני הראשון, "בני ציון". סניפים של ה"בונד" ושל "פועלי ציון" הוקמו בשנים הראשונות של המאה ה- 20. בשנת 1916 הוקם בעיר סניף של ההסתדרות הציונית, ובהדרגה החלו לפעול בעיר סניפים של המפלגות הציוניות השונות, ומ- 1920 ואילך נפתחו בעיר גם סניפי תנועות הנוער שלהן. בשצ’וצ’ין פעלו סניפים כמעט של כל המפלגות היהודיות והציוניות שהיו קיימות אז בפולין: "המזרחי", "תורה ועבודה", "השומר הדתי", "הציונים הכלליים", "פועלי ציון", "השומר הצעיר", "החלוץ", "הנוער הציוני", "בית"ר", "מזרחי", "מכבי" "אגודת ישראל" ו"הבונד".

אמי פנינה טיקוצ'ינסקי הייתה סטודנטית להוראה ופעילה בתנועת השומר הצעיר. בספר: "חורבן קהילת שצ'וצין" יש תמונה של הנהגת השומר הצעיר בשצ'וצ'ין משנת 1926, בין חברי ההנהגה היו אמי: פנינה טיקוצ'ינסקי (שנייה מימין  בתמונה).

רוב צעירי העיר הצטרפו לתנועות אלו ושאפו לעלות לארץ-ישראל. באותה תקופה סירבו השלטונות במדינות רבות לקלוט יהודים. בשנים שעד פרוץ מלחמת העולם השנייה, גם שלטונות ארצות-הברית אסרו כניסת יהודים לארצם. גם העלייה לארץ-ישראל הייתה מוגבלת, בשל הגבלת אשרות הכניסה בידי האנגלים (סרטיפיקטים) ששלטו אז בישראל. היהודים שעלה בידם לעזוב את פולין לפני מלחמת העולם השנייה הגיעו לארצות שונות, ובכך הצילו את חייהם.

מספר שנים לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, בראשית שנות השלושים, הוקמה בפולין מפלגת ה"אנדקים", שהייתה בעלת מצע אנטישמי מוצהר שהביא לפעולות חרם כלכלי ופוגרומים נגד יהודים. יהודי שצ’וצ’ין נפגעו מאד מהחרם הכלכלי ומפגיעות ברכוש ובנפש. הנוער היהודי ביקש ביתר שאת לעזוב את פולין, אך לא היה לו לאן לפנות. היו שיצאו בעלייה בלתי חוקית לארץ-ישראל, אולם הדבר התאפשר רק למתי מעט בגלל הגבלות הבריטים.

מגיל 13 אמי הייתה חברה ופעילה בהנהגת תנועת "השומר הצעיר". בשנת 1934 עלתה לארץ כתיירת והצטרפה לאחיה יוסף וזאב שהתגוררו במושבה מגדיאל. שני אחיה עלו לארץ ללא הורים, כחלוצים. יוסף, בגיל 13 וזאב בגיל 15. הם עברו בעבודות חקלאות ואמי עבדה עמם בפרדס ובלילה שמשה ככובסת.

אבי ישעיהו שנקרא "שעיה" עלה לארץ בשנת 1936 והצטרף לחברתו מזה עשור שנים – פנינה טיקוצ'ינסקי. לאחר החתונה גרו בצריף במגדיאל.

בקיץ עברו פנינה וישעיהו לקדימה עם מעט הציוד שכלל מיטה. קדימה כללה אז שלוש משפחות, שגרו בצריף אחד ציבורי. הם גרו בקדימה שלוש שנים רק בקיץ. בחורף חזרו למגדיאל. אמי עבדה שם בהרכבת עצי הדר ובישלה לכל העובדים. אבי היה שומר היישוב.

בשנת 1938, ביוזמת חבר ממגדיאל עברו לתל אביב ורכשו בשותפות חנות ברחוב דיזנגוף 205. החנות שמשה כבית קפה ומכולת ראשונה של תנובה. לחנות הגיעו, אומנים יידועי שם שהתגוררו בסביבה, לאכול חביתה, או ביצה קשה, לבניה, פרוסת לחם וכוס תה. בין הבאים היו חנה מרון השחקנית, אלכסנדר פן – המשורר, נתן אלתרמן – המשורר/סופר ואחרים. המקום שמש השראה ליצירותיהם. השותפות התפרקה כיוון שהתברר שהשכר לא יספיק לפרנסת שתי משפחות. החנות נשארה בידי משפחתי.

תחילה גרו ברחוב מצדה בתל אביב ובשנת 1946 עברו להתגורר ברחוב מהר"ל  20 , תל אביב, מרחק הליכה מהחנות. לפנינה ושעיה נולדו שלושה בנים: בנימין יליד 1940, אני אברהם, יליד 1946 וברוך יליד 1949.

בילדותי גדלתי ברחוב מהר"ל בתל אביב, בכתה ד' הצטרפתי לתנועת "השומר הצעיר" – כמו אמי, בקן צפון בתל אביב. הקן הפך לבית עבורי, שם ביליתי שעות רבות ובהתבגרותי שמשתי כמדריך לקבוצת צעירים. בהמשך השתייכתי לגרעין שעלה להשלמה והגשמה של קיבוץ נחשון, יישוב ספר על גבול ירדן. בכך סגרתי מעגל הגשמה  שהחלה אמי.

לי אברהם ואישתי יהודית נולדו שלושה ילדים: עמיר – יליד 1971, דורון – אבי, יליד 1975 ותמר ילידת 1981 מהם יש לנו תשעה נכדים

הזוית האישית

רותם: אנחנו נהנינו מאוד זה היה כיף לעשות את העבודה ביחד למדנו הרבה ועכשיו אני מכירה את סבא שלי יותר טוב.