מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הדרך ארצה – סיפורה של שוש שפירא

אורטל (מימין) שושנה (באמצע) הדסה (משמאל)
שושנה כאשר הייתה בת 15
סיפורה של שושנה מילדותה עד היום

שמי שושנה שפירא נולדתי בתאריך: 15.1.1935. בארגנטינה – (דרום אמריקה) בעיר בואנוס איירס. אני בת שנייה מתוך שלוש אחיות. בשנת 1954 עלינו לישראל.

בגיל 6 הגעתי לכיתה ב' (מכיוון שידעתי לקרוא ולכתוב). הייתי חניכת נוער בתנועת "השומר הצעיר". בגיל 17 סיימתי את התיכון, הגעתי להכשרה (מקום שמכין את האנשים שמעוניינים להצטרף לקיבוץ).

בשנת 1954 עליתי לארץ כאשר הייתי בת 18. שטנו באנייה לישראל. באנייה לפעמים רקדנו ריקודים ישראלים למשל: הורה, במעגל, זוגות ועוד. עצרנו עצירת ביניים באירופה, ירדנו מהאנייה וטיילנו במשך שבועיים בצרפת, מרסל, איטליה, שוויץ, פריז, רומא, צפון איטליה (מילאנו) ונפולי. הגענו לנמל חיפה, מחיפה הסיעו אותנו במשאית לקיבוץ "ניר יצחק".

קיבלו אותנו יפה, גרנו באוהלים, הייתי עם חברה טובה שלי ועשינו כיף חיים. בקיבוץ התחלנו ללמוד עברית, שאלו אותי איפה אני רוצה לעבוד ואני בחרתי לעבוד ברפת. היינו צריכים לחלוב בידיים, הרבה פעמיים עבדנו יחפים, היינו הולכים לחדר האוכל אבל היינו הולכים לשם ברגל והחול היה ממש חם! עבדתי ברפת כשנתיים. אחרי בערך שנתיים שעבדתי ברפתנות התחילו להכניס מכונות חליבה.

הכרתי בחור בשם מרדכי… התחתנו… המשכתי לעבוד ברפת אפילו בהריון, ילדתי בת ושמה אילת, כיום היא בת 60. לאחר תקופת העבודה ברפת עבדתי במטבח, באותם הימים הייתה תקופת הצנע בארץ. לילדים היו מביאים הכל אבל למבוגרים… בקיבוץ הייתה מאפיה ולכן הלחם לא חסר. אחד הדברים שלא היו חסרים הם: חמאה, גבינה צהובה וריבה, שנתרמו על ידי הצבא האמריקאי לאחר מלחמת העולם השנייה.

משפחתי ואני עזבנו את הקיבוץ ועברנו לבאר שבע, הגענו לבאר שבע וקיבלנו דירה בשיכון ד'. בעלי למד הנדסה ואני התחלתי לעבוד בבית חולים, הייתי מחלקת אוכל לפי הדיאטות של החולים. נסעתי לבית החולים "בילינסון" להשתלמות ובינתיים הילדה שלי גדלה. לאחר כמה זמן נולד לנו ילד נוסף ושמו גלעד.

לפני שאילת התחילה ללכת לגן עברנו לשכונה אחרת בבאר שבע – לשיכון ה' לדוגמה, בבית קרקע. הפסקתי לעבוד בבית חולים לאחר לידת בני ופתחתי גן ילדים.

באותו זמן נפתח בסמינר למורים בבאר שבע קורס ללימודי הוראה (במשך השנים המשכתי ללמוד עד תואר מורה בכירה). עבר כעשור והחלטתי לעבור ללמד בבית ספר (בית ספר "אלון")

תמונה 1

במשך הזמן הוחלט להקים יישוב בשם "להבים" ואז רכשנו שטח ובנינו בית. בגיל 60 פרשתי מהעבודה (יצאתי לפנסיה). לאחר מכן עבדתי מעט עם ילדים עם קשיים בקריאה ובחשבון ב"ניצן".

תמונה 2

כיום אני עקרת בית וגם אוהבת לטפח את הגינה ואני נהנית מעבודה זו. זכיתי במשפחה, בעל, שלושה ילדים, נכדים ואפילו נינה מקסימה.

תמונה 3

 

הזוית האישית

שושנה מספרת את סיפור עלייתה לישראל מארגנטינה וההשתלבות בארץ לאורטל והדסה שתיעדו את סיפורה.

מילון

העשרה לקיבוץ
מקום שמכין את האנשים שמעוניינים להצטרף לקיבוץ

ציטוטים

”בגיל 17 סיימתי את התיכון, הגעתי להכשרה “

הקשר הרב דורי