מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הדקות ששינו את חיי אירית אזולאי

חצר בית ספרנו מבוא הגליל
אתר בית ספרנו מבוא הגליל
התאונה שעברתי במהלך השירות שלי בצה"ל

שמי אירית אזולאי אני משתתפת השנה עם אורין בתכנית הקשר הרב דורי. במהלך המפגשים סיפרתי לה סיפורים רבים. בחרנו לתעד אירוע שהיה עבורי מאוד משמעותי.

נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה ובגיל שלוש עליתי לארץ ישראל עם משפחתי, אירוע משמעותי בחיי היה הגיוס שלי לצה"ל.

היה לי ברור שהגיוס שלי והשירות שלי יהיה שונה ואחר משל כולן, רק שלא ידעתי שהוא הולך להיות שירות יותר מרתק ויותר ייחודי. לאחר סיום הטירונות בבה"ד 12 שבצריפין, נבחרתי לחניכה מצטיינת.

בזמני לא הייתה אפשרות לדעת לאן פנינו ולאן מיעדים אותנו. לאחר סיום הטירונות, אני ביקשתי לקבל תפקיד, מקפלת מצנחים, כדי שאוכל לקבל אפשרות לצנוח. בימים ההם רוב רובן של החיילות שירתו תפקידיים משרדיים בלבד.

מפקדת הבסיס קראה לי אליה לשיחה והודיעה לי שאני יוצאת לקורס מפקדים הראשון בצה"ל שמשלב חיילים שנשרו מקורס טייס, צנחנים, סיירת מטכ"ל. זומנו 1,200 חיילים וחיילות לראיונות ומתוכם נבחרנו 24 חיילות ו- 26 חיילים.

מיד בסיום הטירונות נדרשנו להגיע ביום ראשון לתחילתו של הקורס. הקורס דרש מאיתנו לעמוד באתגרים פיזיים ומנטלים קשים ביותר, כמו ניווטי יום ולילה במשך שלושה ימים, באזורים זרים לנו, כמו לוחמה בשטח בנוי (לב"ב),  מטווחים וירי, שליטה בשישה כלי נשק, הבטחת מתקן בודד ועוד ועוד………

ידעתי שאעשה חייל בצבא ואמשיך בסולם הדרגות.

לאחר שלושה חודשי הקורס נשלחתי מיד בסיום לקורס קצינות בבה"ד 1. בסיום קורס הקצינות נבחרתי שוב כחניכה מצטיינת והוצגו בפניי מספר אפשרויות להמשך השירות כי כמו שידעתי שהייעוד שלי הוא על מדיי צה"ל כך גם שרשרת המפקדים סימנו אותי לעלייה בסולם הדרגות. הסכימו איתי לשלוח אותי להעביר סדרת חינוך לצנחנים בבית גולמינץ שבנתניה.

בסיום שני קורסים קיבלתי אפטר, כך קראו אז לחופשה של כמה שעות. אני וצוות המ"כיות.

אלה היו הרגעים ששינו את חיי ואת העתיד הצבאי שלי. קרתה לי תאונת דרכים שבה נפצעתי קשה מאוד, הייתי הולכת רגל. הייתי מחוסרת הכרה תקופה ארוכה בנוסף לפגיעות קשות ברגל. כשחזרה אליי הכרתי הדבר הראשון ששאלתי ואמרתי: "איפה המדים שלי?  אני רוצה מיד לחזור לשירות".

לאחר חודשים ארוכים, הובהר לי בדרכים עדינות, שלא אוכל לחזור לשרת בתפקידים המיוחדים והמאתגרים שלי. הידיעה וההבנה הזו היו לי קשים, עשרת מונים מהפגיעה הפיזית.

במהלך כל השיקום שלי שערך מעל שנה, ניסיתי ולא וויתרתי, אבל המצב הבריאותי שלי גרם לי להבין בסופו של דבר שהסתיימה דרכי בצה"ל. בעצם כתיבת דברים אלה, עולים בי הדמעות בהבנה שיכולתי לשמש בתפקידים הגבוהים ביותר שהיו בתקופה ההיא לבנות בצבא.

הנחמה וגאווה שלי הייתה כשבתי מיאל התגייסה לצה"ל היא סומנה לקורס מכ"ים שמכשיר לוחמים לקראת קצונה בבה"ד אחד שמצפה רמון.

מיד כשסיימתי את תקופת השיקום הארוכה התחלתי את לימודיי במדעי החברה ולימודי קרימינולוגיה ובערבים עבדתי כמדריכת נוער בסיכון.

נסכם שכל ההשתלשלויות לאחר התאונה עם המקצוע שבחרתי להתעסק בו זה הובילו אותי בצורה כמעט טבעית לעסוק בעשייה ציבורית ופוליטית.

הזוית האישית

אורין ממן: לי היה ממש כייף במשך כל תכנית הקשר הרב דורי. למדתי המון וזכיתי לבלות עם סבתא שלי. בנוסף עברנו ביחד חוויה נהדרת ביום העיון בבית התפוצות – זו באמת חוויה מדהימה.

מילון

אפטר
חופשה של כמה שעות בצבא

ציטוטים

”במהלך כל השיקום שלי שערך מעל שנה ניסיתי ולא וויתרתי.“

הקשר הרב דורי