מאגר סיפורי מורשת

סבתי ביאטריס כץ, נולדה בארגנטינה בסוף שנת 1950, בת יחידה להורים מהגרים שהגיעו מרוסיה ורומניה. סבתי גדלה וחונכה במשפחה יהודית שהקפידה כבר מגיל גן להעניק לה חינוך יהודי, בנוסף ללימודיה במסגרות הרגילות. כבר כילדה סבתא חלמה שיום אחד תוכל להעלות ארצה עם הוריה ומשפחתה. במשך שנים ארגה את החלום הזה ורק לאחר סיום לימודיה לתואר ראשון וחתונה בעיר מולדתה, הצליחה להגשימו. זה קרה  בסוף חודש נובמבר שנת 1976, לאחר טיסה ארוכה ומייגעת, נחתו סבתי וסבי בשדה התעופה בן גוריון, זוג צעיר עם שני ילדים קטנים (אמי ענת ודודי גלעד)והוריה של סבתי. כמשפחה ציונית הם חלמו להתגורר בעיר פיתוח, אבל הנקודה הראשונה שלהם בארץ היתה האולפן לאקדמאים "אבן יהודה" בנתניה. בסיום תקופת האולפן, עברו להתגורר בעיר הרצליה, שם גם נולד הצבר הראשון במשפחה, דודי איל. לאחר שנה וחצי החליטה המשפחה לעבור לעיר נצרת עילית, כיום "נוף הגליל", בעקבות עבודתו של סבי כמהנדס מדידות בקק"ל. בתקופה הזו הגשימה סבתי חלום נוסף להיות אמא לארבעה ילדים, ובמזל טוב נולדה דודתי דנית. וכך הפכה המשפחה הצעירה למשפחה של הורים, שני בנים ושתי בנות. אימי אנדריאה ענת, היא ביתם הבכורה. חלום נוסף שהגשימה סבתי בהיותה בארץ, הוא החלום לעסוק בחינוך ובהוראה, לאחר לימודים אוניברסיטאיים, הפכה סבתי למורה לצרפתית וספרדית, בתיכון ובאקדמיה. שנים רבות הייתה מפמר"ית ארצית להוראת הספרדית במשרד החינוך. כיום, מתגוררת המשפחה בבנימינה. לסבתי וסבי 11 נכדים. למרות העבודה הקשה והאינטנסיבית כרעייה ואמא לארבעה ילדים, סבתי המשיכה להתפתח וללמוד עד לקבלת תואר "דוקטור בחינוך וטכנופדגוגיה". אחד הדברים שלמדתי מהסיפור זה שחלומות יכולים להתגשם ואין דבר העומד בפני הרצון.

הזוית האישית

מיה: בעבורי זו הייתה חוויה לשמוע את סיפורה של סבתי על העבר שלה והגשמת חלומותיה.