מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא מנחם, המקור הוא השם של סבא שלי מצד אבי ושמו היה מנחם. סבי השני, מצד אמי קראו לו מנדל. שם הכינוי שלי היה מנדי.

שם משפחה שלי הוא מרקוביץ', השם הוא מקורי, פרט מעניין שהוא אותו שם משפחה מצד אמי ומצד אבי, שכנראה היו קרובי משפחה רחוקים. אני בן יחיד לשני הורים ניצולי שואה. נולדתי ברומניה על ספת נהר שנקרא סומש. המקום מוקף גבעות ירוקות ויערות עד.

עד גיל 17 גדלתי ברומניה, כמעט עד סיום התיכון. מספר פעמים בשבוע, הייתי הולך ל"חדר" כדי ללמוד יהדות ויידיש שהיו חלק מהחינוך היסודי בגולה. בגיל 13 עליתי לתורה ברומניה, זו הייתה נקודת ציון חשובה בתחילת דרכי.

הורי היו אנשים בעלי השכלה ממוצעת המקולת בשנות ה40 של המאה הקודמת.הם דאגו שאני אלמד ואוכל להתקדם בהמשך. לאמי קראו שושנה (RAIZI) מרקוביץ ונולדה בעיר DEJ . אבי קראו לו מרקוביץ אברהם (FERI) ונולד ב- ILEANDA גם כן ברומניה

אבא היה מנהל חשבונות בכיר בחברה ציבורית. אמי היתה גם מנהלת חשבונות ועבדה באותו משרד עם אבי. הבית שבו גרנו היה חלק מבית דירות שבו גרו 5 משפחות. הייתה לנו חצר פנימית שממנה יצאתי עם הכלב לטייל בגינה שמאחורי הבית.

הסיפור המרכזי שלי – אני רוצה להמשיך רק לישראל

הייתי בן 12 בערך כאשר רוב חברי לכיתה היהודים החלו לעזוב לישראל. הורי כל הזמן דיברו על כך שגם אנחנו מקווים להתאחד עם קרובי המשפחה שכבר היו בישראל. אז אוכל לפגוש גם אני את חברי הילדות שכבר עזבו אותנו.

המשאלה הזאת לא התגשמה כל כך מהר.

בשלב מסוים דיברתי עם חבר כיתה יהודי והתחלנו לחשוב על בריחה בפועל מרומניה. החלום הזה בעצם לא התגשם כיוון שקיבלנו (הורי ואני ) אישור יציאה מרומניה. הייתי כבר בן 17 כאשר הגענו לוינה בדרך ארצה. וכאן קרתה הפתעה להורי: הם פגשו איזה בן-דוד רחוק שניסה לשכנע אותם להמשיך לארצות הברית, כי בניו-יורק היו לאבא 3 דודים. אמא התנגדה בתוקף לרעיון בנימוק שאח שלה, אריה מרקוביץ וגיסה אברהם נתן נמצאים בקריית טבעון בארץ. כיוון שכל אחד רצה משהוא אחר ואני כבר הייתי כמעט בוגר, פנו אלי ושאלו לדעתי.

תשובתי הייתה חד משמעית: אני רוצה להמשיך רק לישראל, כי אינני רוצה שיגידו לי יותר "יהודי תלך לפלסטינה". עלינו על אנייה בונציה ולאחר הפלגה של מספר ימים הגענו לחיפה, עיר שאני מאד אוהב וגר בה מאז 9.9.1963 יום הגעתנו ארצה.

אני מאד גאה בהחלטתי וגם אם היום הייתי נשאל מה הייתי בוחר הייתי נותן אותה תשובה.

הזוית האישית

סבא מנחם: זאת הייתה זכות להשתתף בתכנית הקשר הבין דורי. החלום של המשכיות המשפחה, שכמעט כולה נהרסה בשואה, התגשם.

נכד גילעד: היה ממש כיף לעבוד עם סבא ולגלות דברים על המשפחה. אני מודה לכל מי שהפעיל את התכנית.

סיכום פעילות הקשר הרב דורי בשנת הלימודים תשע"ח בבית חינוך ע"ש ש"י עגנון כפר סבא.

תודה למנחם מרקוביץ' על הצילום והעריכת הסרט. פורסם ביוטיוב תאריך 4 בנוב׳ 2018 ע"י מנהלת בית חינוך ע"ש "ש"י עגנון", כפר סבא מיקי בר משה.