מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הגשמת חלום

לבנה ומעיין
לבנה בצעירותה
סיפור חייה של לבנה סולימן

בהיותי בת 4 עלו הוריי איתי ועם אחותי מאיסטנבול שבטורקיה באנייה "סנטה מריה" לארץ ישראל.
כשהגענו לנמל חיפה, העבירו אותנו לעתלית שם גרנו במחנה אוהלים.
בתקופה ההיא ה' באייר  1949, שנה אחרי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הייתה עלייה מאוד גדולה מארצות ערב ואירופה לאחר השואה.
המצב היה קשה, נאלצנו לגור באוהלים ובלי תנאים המאפשרים לחיות, זה אומר בלי תנאים סניטריים, חשמל ומזון. אנו כילדים נהנינו מהחוויה. עזרנו אחד לשני.
 
לאחר תקופה קצרה, ב-1950 עברנו לגור במבנים בראשל"צ  בלי חשמל ובלי תנאים מינימליים. למבוגרים הייתה זו תקופה קשה מאוד אבל הייתה לנו שכנות טובה.
אנחנו הילדים המשכנו לעזור האחד לשני, ידענו שזאת המדינה שלנו ואף אחד לא יקרא לנו "יהודים מלוכלכים". אנחנו הילדים רצנו אחרי עגלת הקרח זה היה במקום ארטיק, מאחר ולא היה חשמל ולא היו מקררים.
וגם לא הייתה תאורה בבית, במקום כל זה היו עששיות נפט.
וכל יום היה מגיע גם חלבן עם כדי חלב אותם היה מחלק לנו.
גם המזון היה בהקצבה מכיוון שהייתה עליה גדולה חילקו לנו את המזון במנות קצובות. לתקופה זו קראו "תקופת הצנע".

יום אחד לקחו אותי ואת אחותי והעבירו אותנו למשפחה אחרת. במשך 3 ימים בכינו כי הפרידו אותנו מהורינו אף על פי שהמשפחה חייתה בתנאים טובים וניסתה להקל עלינו.
לאחר 3 ימים החזירו אותנו להורינו.
הוריי רשמו אותי לגן ואת אחותי שרה לבית ספר "רמז" בשיכון המזרח הקיים עד היום.
אחותי שרה לאחר שסיימה 8 שנות לימוד נאלצה לצאת לעבודה בבית דפוס בתל אביב.
ב-1955 אחרי שסיימתי בית ספר יסודי, באו מעליית הנוער והעבירו אותי לקיבוץ נירים שם חייתי כשנתיים.

 

יצאתי כילדה בגיל 15 לעבודה במפעל פלסטיק ביפו שהיום נקרא "כתר".
נאלצתי גם לבקש שחרור מהצבא בגלל שתמכתי בהוריי החולים.
בכל זאת היה כדאי לעבור קשיים אלו ולחיות במדינה שלנו, אף על פי שבטורקיה מצבנו היה טוב יותר.
בטורקיה השארנו הכל: משפחה, בית, עבודה, רכוש ועלינו לארץ ישראל. 

 

הוריי היו ציונים וחלמו על ירושלים. בכל חג פסח התפללו "לשנה הבא בירושלים הבנויה".
בהקמת המדינה הם הגשימו חלום ועלו ארצה. לצערי הם לא זכו לראות את ירושלים מאחר והמקומות הקדושים לא היה בידנו. 

 

עם הזמן השתפר המצב, נשאתי ונולדו לי 4 ילדים וכולם היום הגיעו להישגים והקימו משפחה.
היום אני פנסיונרית, נהנית מזמני הפנוי אשר אני מקדישה לנכדיי.
כשאני נזכרת, אני לא מאמינה איך הגענו בזמן כה קצר למדינה מוצלחת עם פרסי נובל והישגים מוצלחים.
אני גאה במדינה שלנו וזאת זכות גדולה להיות אזרחית במדינה שכזאת –  מדינת ישראל.

מילון

תנאים סניטרים
היגיינה, גיהות, מערכת שמירת התברואה

תקופת הצנע
משנת 1949-1959 היית הגבלת רכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.

ציטוטים

”ידענו שזאת המדינה שלנו ואף אחד לא יקרא לנו "יהודים מלוכלכים"“

הקשר הרב דורי