מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הגשמת חלום – מגלות למולדת

סבתא טובה ובן
טובה במשמרות הזה"ב בכיתה ה'
טובה חולקת את סיפור העלייה וההתאקלמות בארץ בסוף שנות החמישים

נולדתי בפולין, בעיר וורוצלב, בשנת 1947.
בתמונה זו אני בת שנתיים וחצי. התמונה נשלחה לאחות אבי שהתגוררה בארה"ב.
תמונה 1
הורי ואחותי היו ניצולי שואה. משפחה פולנית הצילה את בני משפחתי ובזכותם הם נשארו בחיים.
בני המשפחה הפולנית קבלו  את התואר "חסידי  אומות העולם" וכולנו מודים להם מאד על מעשה הגבורה שלהם. הגברת ינינה קובליק בקרה בישראל ונטענו עץ לכבודה בגן מוזיאון יד ושם, בירושלים. תמונה מצורפת. בתמונה מופיעה אמי, פלה ליבר ז"ל, אחותי ענת ובתה דנה. 
נטיעת עץ במוזיאון יד ושם

נטיעת עץ במוזיאון יד ושם
 
אבי ואמי אבדו את כל משפחתם בשואה. רק אחות אחת של אבי נצלה וזאת מפני שעזבה את פולין לפני מלחמת העולם השנייה  והתגוררה בארצות הברית.  
 
העליה למדינת ישראל- התגשמות החלום 
אמא ואבא שלי היו ציונים. הם רצו מאד לעלות למדינת ישראל. אך נשיא פולין אשר רק למספר מועט של יהודים לעזוב את פולין והורי לא נכללו בין המאושרים.
רק בשנת 1957 זכו הורי לקבל את האשור המיוחל: מותר להם לעלות למדינת ישראל!!! השמחה הייתה רבה וכל המשפחה החלה בהכנות.
אני זוכרת שאבי סבל באותה תקופה מכאבי גב חזקים. אמי, אחותי ואני עזרנו מאד באריזת החפצים.
עם סיום ההכנות נפרדנו מכל חברינו ועלינו על רכבת בה הגענו לאיטליה,לעיר גנואה ושם המתינה לנו אנייה. האנייה לא הייתה גדולה ומרווחת כמו האניות היום. היא הייתה קטנה למדי ובכל תא ישנו די הרבה אנשים.
מאחר והאנייה הייתה קטנה, גלי הים טלטלו אותה רוב הזמן . אנשים רבים מבין נוסעיה חשו ברע, סבלו מכאבי בטן והקיאו. 
 
בוקר אחד, אחרי ימים רבים של הפלגה, התעוררנו ולא האמנו למראה עינינו: העיר חיפה התגלתה לעינינו. ההתרגשות הייתה רבה מאד. כל כך הרבה שנים חיכינו לרגע הזה. אנשים רבים בכו משמחה. אחרים ירדו לחוף ונשקו את אדמת הארץ.
 
החיים במדינת ישראל
בחיפה קבל את פנינו בהתרגשות רבה אח של סבא שלי. הוא היחידי שניצל ממשפחת רב, המשפחה של אמי. הוא עלה לארץ לפני פלישת הגרמנים לפולין וכך הצליח להינצל.
סבא ליאון היה מאושר לראות אותנו סוף סוף ואתו נסענו לביתו שהיה בעפולה. משפחתנו התארחה אצל סבא ליאון וסבתא חנה מספר ימים, ולאחר מכן התחלנו להתארגן לקראת החיים במדינה החדשה.
 
אבי ידע את השפה העברית מפני שהוא למד ב"חדר" כאשר היה ילד. הוא היה מנהל חשבונות במקצועו ומהר מאוד התקבל לעבודה כמנהל צרכנייה בעיר שדרות.
אמי עברה לגור בבית חבריה בתל אביב, אחותי החלה ללמוד עברית באולפן ואני עברתי לגור אצל חברים של הורי בקריית חיים. שם למדתי בבית הספר עד סיום שנת הלימודים. הייתי אז תלמידה בכתה ג'.
בסוף שנת הלימודים עברנו כולנו לעיר חולון, לדירה שלנו, בשכונת  רסקו ב'. בדירה היו רק שני חדרים אבל שמחנו מאד לגור סוף סוף ביחד.
 
אבי עבד בשדרות, אמי החלה לעבוד בתל אביב, במסעדה. היא לא ידעה את השפה העברית. אמא עבדה בעבודה קשה מאד ונעדרה שעות רבות מהבית.
במשך הזמן התקבל אבי לעבודה בקופת חולים. לאחר שהיה מסיים את עבודתו, נהג לנסוע לאמא ולעזור לה בעבודתה. אחותי ענת למדה בקורס אחיות והפכה לאחות.
אני אהבתי מאד את החיים בשכונה בחולון. למדתי עברית בבית הספר והיו לי חברות רבות איתן שחקתי בחצר. בכתה ד' למדתי בבית הספר "הס" בחולון ובכתה ה' עברתי, יחד עם חברותי לבית הספר "חנקין" בחולון. אהבתי מאד את בית הספר, את מורתי רחל גת ואת החברים. אני זוכרת שהמורה לאה נהגה לאסוף את כולנו פעם בשבוע ולקרא לנו מספוריו של הסופר שלום עליכם. הספורים היו מצחיקים ומעניינים ונהנו מאד בשעות אלו.  
 
בכתה ז' עברנו דירה לבת ים, לשכונה שנקראת רמת יוסף.
שכונת רמת יוסף נבנתה על דיונות של חול שהיו בבת ים. בשכונה זו גרו באותן שנים עולים חדשים רבים. הם הגיעו מארצות שונות. אפשר היה לשמוע שם שפות רבות: פולנית, ערבית, רומנית, רוסית, הונגרית  ועוד. אנחנו, הילדים אהבנו את השכונה, את בית הספר ואת המורים שלימדו אותנו. שחקנו שעות רבות בחצר וגם למדנו בחריצות. אמא ואבא שלי המשיכו לגור בדירה זו עוד שנים רבות.
 
חברות רבות היו לי בבית הספר ועד היום אנחנו שומרות על קשר ולעיתים מבלות ביחד. אנחנו שמחות לשוחח בטלפון ,להיפגש ותמיד מזכירות את הימים בהם היינו ילדות ,למדנו ובילינו ביחד.
וכך עברו הימים…. סיימתי את לימודי בבת ים, למדתי בסמינר למורים ועם הימים הפכתי למורה. לימדתי כל השנים בבתי ספר בבת ים, העיר בה גרתי. שם גם הכרתי את בעלי, צבי, הוא סבא של בן תמר ואלה, הילדים של בתנו יעל ובעלה הראל. הוא גם סבא של שירה, מאיה ואורי, הילדים של בתנו  קרן ובעלה אייל.
החתונה של סבתא טובה וסבא צבי

החתונה של סבתא טובה וסבא צבי
 
 

בן, סבא  צבי וסבתא טובה מבלים ביחד בפארק.

בן, סבא צבי וסבתא טובה מבלים ביחד בפארק.
 
סיור עם בן בשכונת רסקו ב', חולון
לפני כשבוע, בחג ל"ג בעומר, בן, סבא צבי ואני נסענו וראינו את כל הבתים בהם התגוררנו.
הסיור היה מאד מרגש. שמחתי לבקר בכל המקומות עם נכדי החמוד, בן. לאחר הסיור בן אמר שהיה מעניין לראות את הבתים בהם התגוררה סבתא כאשר הייתה ילדה, נערה ואשה בוגרת. בן אהב את הספור בו ספרתי לו כיצד היינו רצים על הגדר, מתחילת הרחוב ועד סופו, וקופצים מקטע גדר אחד לשני…
השכונה בחולון, הגדר משמאל

השכונה בחולון, הגדר משמאל

מילון

חסיד אומות העולם
מי שאינו יהודי ופעל להצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו

ציטוטים

”אם תרצו, אין זו אגדה - הורי חלמו לעלות לישראל ולמרות הכל הגשימו חלומם“

הקשר הרב דורי