מאגר סיפורי מורשת

סבתא בזטו נולדה בערך בשנת 1935, עיר מולדתה היא לסתה שבאתיופיה. סבתא בזטו עלתה לארץ בשנת 1985. לאביה קראו אסכס ולאמה קראו ביוש. שם המשפחה הנוכחי הוא סמואל ולפני הנישואין פקדו. סבתא הייתה עקרת בית. משמעות השם אסכס הוא רצון שלך ה'! מכיוון שביום שנולד אביה של סבתא, אמו נפטרה והוא גדל ללא אם.

סבתא בזטו התחתנה עם משפחה עשירה שהייתה אשתו של קאס, רב. בגינה של סבתא בזטו הייתה כוורת והם היו מתפרנסים מחקלאות, הם היו מעסיקים עובדים שעזרו להם בחקלאות. היו לסבא וסבתא פרות, עיזים, כבשים ותרנגולות לסבתא היו עשרה ילדים. הבית שלהם היה עשוי מקש, עצים ובוץ ובחצר היה כלב שמירה.

זמן קצר לפני עלייתה של סבתי לארץ היו פרעות קשות באתיופיה שהקשו מאוד על היהודים שם. בגיל 49 סבתא בזטו הגשימה חלום ועשתה את דרכה לסודן ברגל בכדי להגשים את חלומה להגיע לציון לארץ הקודש, ישראל. הדרך הייתה קשה וארוכה, בחום בקור, בתלאות – התנאים הקשיים הפיזיים והנפשיים, המסע היה קשה ומפרך שלקח כשנה. בדרך להגשמת החלום נגבה גם מחיר יקר, סבתי איבדה בדרך שבעה מילדיה ז"ל בשל התנאים הקשים של תלאות הדרך, הם מתו מרעב, מצמא ומתנאי מזג האוויר הקשים. סבתי נותרה רק עם שלושה ילדים וביניהם אבי. בגיל 50 הגיעה סבתא למרכז קליטה בבית אליעזר ושם למדה את תרבות המקום ואת השפה העברית.

כיום סבתא בזטו מתגוררת בחדרה וזכתה למשפחה לתפארת, אשר מונה נכדים, נכדות, נינים. בזכות האומץ של סבתי והגשמת חלומה, אנחנו פה היום.

הזוית האישית

לא ידעתי את פרטי סיפור העלייה של סבתי. התהליך הרב דורי קרב ביני ובין סבתא, ונהניתי לתעד את הסיפור וללמוד דברים חדשים.