מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הגשמנו את חלומינו

סבתא אטל והנכד אלון
סבתא אטל בפורים
רצינו להקים קיבוץ חדש

שמי אטל, נולדתי בחיפה בשכונת "הדר הכרמל" ברחוב "מסדה". הוריי עלו לארץ מגרמניה בשנת 1935, בגלל עליית הנאצים לשלטון, שהיוותה סכנה ליהודים שם.

ברחוב שלנו, גרו הרבה משפחות עולים מגרמניה שכולם לא הכירו את השפה העברית, השפה המדוברת בין כל המבוגרים והילדים היתה גרמנית, עד כדי כך, שקראו לרחוב בשפתם "מסדה שטארסה". היות והוריי לא ידעו את השפה העברית, העברתי את שנות ילדותי כדוברת גרמנית וכל סיפורי הילדות סופרו בגרמנית. עברית למדתי רק בגן הילדים ומאז זאת שפת האם שלי.

חיפה היתה עיר שקלטה עולים, שהגיעו בספינות מאוחר יותר בספינות מעפילים, המפגש הראשון עם ארץ ישראל. באחת מאוניות המעפילים הגיעה דודתי. סיפור הספינה בה הגיעה דודתי הוא סיפור מאוד עצוב. דודתי היתה בספינת ה"פאטריה" שעוכבה בנמל חיפה לפני גרושה לאי "מאוריציוס" על ידי הבריטים. על מנת לעכב את שילוחה, הוטמנה בה פצצה על ידי ארגון ההגנה. למרבה הצער, הפצצה היתה גדולה מידי, או שהאנייה היתה ישנה מידי, ומה שקרה, שחור גדול גרם לאנייה לטבוע מיד. דודתי קפצה למים עם עוד הרבה אנשים, הם שחו לחוף וכך הם נצלו, והגיעו למחנה העצורים בעתלית. 208 מעפילים לא זכו וטבעו.

דודתי ממשיכה לחיות עד היום בגיל 101, בחיפה. אני רוצה לספר לך על הקמת קיבוץ "חורשים".

הייתי בתנועת נוער "השומר הצעיר", שחנכה אותנו להגשמה והתיישבות בקיבוץ, החלום הגדול היה להקים קיבוץ חדש. התגייסנו לצבא ליחידת הנח"ל (נוער חלוצי לוחם) ולאחר תום השירות זכה הגרעין התנועתי מחיפה (שאליו השתייכתי) לעלות להתיישבות. בחורף גשום וסוער בינואר 1955, נערך טקס עלייה לקרקע על גבעה חשופה זרועת סלעים בגבול המזרחי (הקו הירוק) של מדינת ישראל. בטקס המרשים השתתפו אורחים רבים מכל הארץ ובהם גם מנהיגים חשובים של התנועה (מאיר יערי) נשאו נאומים וברכות, הגבעה כוסתה בדגלים מתנופפים והאווירה הייתה חגיגית ומרגשת.

בתום החגיגה, נשארנו על הגבעה 70 נערים ונערות בני 20, צריף אחד וכמה אוהלים, ומשימה גדולה לפנינו, להקים קיבוץ. ומהו קיבוץ?הרעיון הקיבוצי אומר: שכל בני האדם שווים. כל אדם נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הרעיון הנוסף של הקיבוץ הוא הרעיון הציוני, לבנות ישוב חקלאי בארץ ישראל. בקיבוץ השיתוף והשוויון באים לביטוי בכל תחומי החיים: אוכלים בחדר אוכל משותף, גרים במגורים שווים, החברים מקבלים את כל צרכיהם מהקיבוץ. בקיבוץ הצעיר שלנו היתה גם מקלחת משותפת לכל החברים וגם שירותים משותפים. המגורים בתחילה היו באוהלים מאוחר יותר בצריפים ורק מאוחר יותר נבנו בתים. 

תמונה 1

החברים גרו בחדר קטן מאד צנוע ללא שירותים פרטיים. המקום שבו חברים נפגשו היה חדר האוכל והדשא הגדול שלפניו.

ומה סבא וסבתא שלי עשו בקיבוץ?

באספה הכללית שהתקיימה כל שבוע החלט שסבא, שהיה בוגר בית הספר החקלאי "כדורי", שיקים את הרפת. וסבתא נשלחה לעבוד בלול התרנגולות. הקמת הרפת דרשה מסבא לקנות פרות מכל מיני ישובים ברחבי הארץ, פרות שכבר היו בהריון והמליטו עגלים מיד ברפת החדשה, ואז סבא היה צריך לחלוב אותם, ולבד, כי אף אחד אחר לא ידע לחלוב.

תמונה 2

 

זאת היתה משימה קשה ביותר ומאוד מעייפת, אבל מלאת גאווה ביכולות שלו. וסבא שלי עבד גם בחזיריה. החזירים היו מאד שובבים, הם אהבו לברוח מהמכלאה בכל הזדמנות, הצליחו לשחרר את הגדר ולרוץ בין הבתים ועל הגבעות שמסביב ולא היה קל לקבץ אותם בחזרה.

תמונה 3

וסבתא? יחד עם עוד שתי חברות, הקמנו לולים לאלפי תרנגולות שהטילו ביצים יום יום ונשלחו ל"תנובה".

תמונה 4

תמונה 5

 

היה בלול בית אימון לאפרוחים. אפרוחים שבקעו באותו יום הובאו ללול, קטנים כגודל כף היד, צהבהבים מצייצים וחמימים. הכי אהבתי לעבוד בבית אימון כי היה שם חם גם בחורף. מאד אהבנו לחיות בקיבוץ, היתה לנו הרגשה שאנחנו שותפים לבניית ארץ ישראל. התחתנו והקמנו משפחה, בקיבוץ נולדה ביתנו הבכורה מיכל, שהיתה הילדה השישית שנולדה בקיבוץ. למרות שאהבנו את החיים בקיבוץ עזבנו אותו בשנת 1959, לחיים אחרים במקום אחר. השנים שהייתי בקיבוץ היו שנות חיי היפות ביותר. החוויות שחוויתי מלוות אותי כל חיי, החברים הכי טובים שלי עד היום הם אותם שמלווים אותי לאורך כל הדרך מתנועת הנוער, הצבא והקיבוץ.

 

 

הזוית האישית

אלון: לי היה כאן ממש כייף לעבוד עם סבתא, לכתוב איתה סיפור וללמוד ממנה מושגים חדשים.

סבתא אטל: אני מאוד מתרשמת מתכנית "הקשר הרב דורי", שאפשרה לי לשוחח אתך, על נושאים שלא שוחחנו עליהם לפני כן. כייף לי להיות אתך, שנינו לבד, במקום שהוא שלנו בלבד.

מילון

קיבוץ
"קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה."

ציטוטים

”70 נערים ונערות בני 20, צריף אחד וכמה אוהלים, ומשימה גדולה לפנינו, להקים קיבוץ“

הקשר הרב דורי