מאגר סיפורי מורשת

שם האב: זלמן

שם האם: יפה לבית גרייצר

נשואה לאיתן גולדברג

בת ראשונים

הוריי- חנה גודלברג נולדה למשפחה מראשוני רמת-גן, לאביה זלמן מרקוביץ' היה מפעל לתבלינים, על אביו נתנאל מרקוביץ', סבה, היא מספרת שהיה השען של יפו בימי הטורקים. הסב היה אחראי על מתיחת השעון של יפו ורק הודות לכך לא גורש מהעיר. הוא גידל כמעט לבדו את חמשת ילדיו אחרי שאשתו, חנה, נפטרה בגיל 32. כשחנה נולדה הוענק לה שמה של סבתה.

אמה של חנה, יפה, נולדה למשפחה של חלוצים, אביה יעקב היה פועל בארץ, ועלה לארץ בשנת 1920.

ילדות ונעורים ברמת-גן

ילדות- "גדלנו ברמת-גן בבית חם ואוהב, היינו שישה ילדים, אני נולדתי שלישית, אחרי שני בנים, יצחק-יצחקו ז"ל שנפטר בגיל 49 מהתקף לב, ואחרי יוסף ז"ל שטבע בירקון בהיותו בן עשר. אחרי נולדו חיים-הרצל, נעמי ונתנאל. חיינו בצמצום כמרבית התושבים ברמת-גן אף שאבי עבד קשה במפעל התבלינים."

חנה למדה בבית-ספר דתי עד כיתה ו', ובמקביל הייתה חברה בתנועת בני עקיבא, מתחת לשמלה שהייתה בבחינת בגד חובה לתלמידות, לבשה חנה בגדי ספורט והיא זוכרת שהמורים שלה התרעמו עליה בשל כך.

כשהתקשו הוריה לשלם עבור שכר הלימוד, עברה ללמוד בבית הספר של ההסתדרות וקיבלה פטור משכר לימוד. בבית הספר של הסתדרות לא עשו עניין מהתלבושת והיא חשה חופשייה להתלבש כרצונה, בשנים הללו הצטרפה לתנועת הנוער העובד.

בילדותה עמד בראשות העיר אברהם קריניצי, איש רחב גוף ולב שהחזיק בבעלותו נגיה גדולה וטיפל במקביל בענייני העיר, הוא היה מגיע לבקר בבית הספר ולוחץ את ידי התלמידים, מנשק אותם ושואל לשלומם.

מותו של יוסף- בהיותה כבת שמונה אירעה טרגדיה משפחתית שהקדירה את חיי משפחתה וגרמה לאמה להיות בדיכאון במשך שנים. היה זה אירוע הטביעה של אחיה יוסף. הילד בן העשר בילה עם חבריו לקייטנה על שפת נחל הירקון, הוא פשט את בגדיו ונכנס למים לשחות, אך כנראה שנלכד בצמחיה העבותה ולא הצליח להשתחרר. רק כאשר נספרו הילדים התברר שיוסף חסר ומיד חשו כולם לחפשו, וכאשר נמצא כבר לא ניתן היה להצילו. "כשנודע דבר מותו של יוסף, הוסתרה מפני הידיעה, הייתי בת שמונה והוריי לא ידעו כיצד לבשר לי את הבשורה המרה על מותו של אחי האהוב."

נעורים- בהיותה כבת 13 פרצה מלחמת השחרור. החיים בשכונה הופרעו לא אחת מהפצצות ובהיעדר מקלטים הסתתרו הילדים בחדרי המדרגות. כמעט בכל בית הִכה השכול, והשמחה על הקמת המדינה נמהלה בעצב.

בין הכנת שיעורים, פעולות בתנועה ומפגשים עם חברים, מצאה חנה עניין בשייט. היא שאבה הנאה רבה משייט בסירת משוטים במי הירקון.

הקמת משפחה

חנה התגייסה לצה"ל בשנת 1952 ושירתה בחיל רגלים כמדריכה.

את איתן גולדברג פגשה במסיבה שהובילה לקשר זוגי ולהקמת משפחה. השניים נישאו ב- 7.7.1960 בתל-אביב ולאחר החתונה כל אחד מהם חזר לבית הוריו מפני שלא היו להם אמצעים לשכור דירה.

בעלה ואביה עבדו יחד כממציאי פטנטים במפעל של בעלה. פורטי הכסף באוטובוסים יצאו מהמפעל שלהם והפכו להיות אחת ההמצאות המוכרות לציבור הרחב.

כשנתיים לאחר החתונה כשכבר גרו יחד בדירה נולד גיל, בנה הבכור. שנה לאחר מכן נולד ניר, וכלנית בת הזקונים נולדה בשנת 1971.

בשנה זו נפל על המשפחה אסון. בן דודה, הטייס עמוס גרייצר נהרג עם שישה מחבריו בהיפגע מטוסם מטיל קרקע אוויר מצרי.

תחביבים משפחתיים- לילדים הייתה נטייה לספורט ולריקודים, גיל היה בלהקת השלום ורקד ריקודי עם במשך 22 שנים. ניר רוכב רכיבת שטח על אופניים, מדי יום הוא קם בחמש לפנות בוקר כדי לרכוב, הוא גם שוחה ורץ והולך לתחרויות. הבת כלנית הייתה גם היא בלהקת ריקודים, וכיום מרבה לשחות.

מתברר שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ, גם בין תחביביה של חנה נמצא תחום הספורט במרכז; צניחה, שחיה, פילאטיס ובמשך 20 שנה עסקה ביוגה.

ילדיה ברכו אותה ואת בעלה בשמונה נכדים שממלאים את לבם באושר ושמחה. בצד עיסוקיה והמחויבויות לבני משפחתה, מצאה חנה עניין נוסף לעסוק בו והייתה מתנדבת בעמותת איל"ן.

הגננת חנה- חנה עבדה כגננת במשך שנים רבות. כאשר היו ילדיה קטנים שכרה עבורם מטפלת ויצאה לעבוד בגן. רק בחופשות בילתה המשפחה יחד ולעיתים יצאו לטיולים ברחבי הארץ.

תחת ידיה האמונות והאוהבות עברו מאות ילדים, הדור הראשון הביא את הדור השני ועם חלקם נשמר קשר לאורך השנים גם לאחר שיצאה לגמלאות בשנת 1990.

הסיפור נמצא גם בפורטל חינוך רמת גן