מאגר סיפורי מורשת

היום זה יום מיוחד בגלל שסבא שלי בא ושסבא בא הוא תמיד מספר סיפור סיפור על ילדותו.

השבוע סבא אמר שהוא יביא חפץ ושזה סוד כמוס אני סקרן לדעת איזה חפץ הוא יביא ואני מחכה בקוצר רוח לשמוע את הסיפור, ודרך אגב קוראים לי יובל, ופתאום נשמעו דפיקות "טוק טוק טוק" רצתי אל דלת הכניסה ובפתח הבית עמד סבא.

"שלום סבא, נו הבאת את החפץ?" שאל יובל "ברור, ברור אבל קודם אספר את הסיפור", יובל וסבא צעדו אל המרפסת, הם ישבו וסבא התחיל לספר "טוב, אז זה קרה רחוק מארץ ישראל במרוקו, אני הייתי בן שתיים עשר ואחד עשר חודשים וכבר התחלנו לחשוב אני ומשפחתי על בר המצווה והחלטנו שאני אעשה עם בן דודי שהיה קצת יותר גדול ממני.

עבר זמן רב והגיע היום בו אני הולך לעלות לתורה הלכנו לבית הכנסת ועלינו לתורה,

"רגע רגע ,סבא, סליחה שאני קוטע אותך, אבל איך כל זה קשור לחפץ." שאל יובל, "שאלה טובה" אמר סבא והוציא את החפץ, החפץ היה סוג של קופסא ויובל לא הבין איך זה מתקשר לסיפור.

 קופסת הכסף לשמירת הטלית

"סבא, איך זה מתקשר לסיפור ומה זה בכלל?"

"טוב, אני אסביר לך זה תיק לטלית שקיבלתי מהוריי לבר המצווה ועכשיו אמשיך את הסיפור, בבר המצווה קיבלתי את התיק, שהצורף יצר ממטילי כסף שאבי נתן לו, הצורף לא יצר רק את התיק הוא יצר גם חנוכייה וכיסוי למזוזה קיבלתי את החפץ בשנת 1951 אז תיק זה הוא בן 66 שנה בערך" אמר סבא

"יש עוד סיפור מאחורי החפץ?" שאל יובל,

"ברור, ואספר לך אותו עכשיו, נכון שבן דודי היה יותר כבד ממני, אז היה  אצלנו מנהג שאחרי התפילה לוקחים את ילד בר המצווה על כיסא, נושאים אותו ועוברים ברחובות. השכנים מוציאים עוגות ושתייה לכבד את התהלוכה. בגלל שהינו שני בני מצווה ביחד אז הסבלים התחילו רבים בניהם מי לוקח אותי כי בן הדוד היה יותר כבד".

"יש לי עוד שני דברים לשאול אותך, איך הגבת שקיבלת את התיק? ואיך הצלחת לשמור עליו?" שאל יובל,  וסבא השיב: "הייתי מאוד גאה לקבל את תיק הטלית העשוי מכסף. בדרך כלל התיק עשוי מבד רקום עם שם ילד בן המצווה והורי שמרו את התיק והעבירו לי אותו שהייתי גדול ועכשיו הוא שמור אצלי בביתי".

"הבאתי לך עוד הפתעה קטנה" אמר סבא, "באמת?" שאל יובל  "כן, זה אלבום בולים. אם תראה בול אסוף ושמור אותו, אבל זה סיפור שלא אספר היום את זה נשמור לשבוע הבא."

הזוית האישית

יובל: היה לי מאוד כיף לעשות את הפרויקט הזה ואני אזכור את זה לעד