מאגר סיפורי מורשת

שמי לאה, נולדתי בשנת 1933 בתימן. עליתי לארץ בגיל שנה.

ברצוני לשתף ולספר על חוויותיי מתקופת השלטון הבריטי. הבריטים שלטו בארץ משנת 1917-1948. בתקופה זו ליהודים היו 3 מחתרות:  אצ"ל , לח"י והפלמ"ח.

אצ"ל: "הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו". (ויקיפדיה).

לח"י: "לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. הלח"י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בפעולותיהם ניסו אנשי הלח"י לפגוע בבכירי ממשלת המנדט והצבא הבריטי על ידי התנקשויות ופגיעה במתקנים אסטרטגיים". (ויקיפדיה).

פלמ"ח: "הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות המחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית בדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948. הפלמ"ח הוקם ב-19 במאי 1941, על בסיס סגל פיקודי של אנשים שפעלו כבר יחד במסגרת "הפלוגה הנודדת" ו"פלוגות השדה" בסוף שנות ה-30, תחת פיקודו של יצחק שדה. הוחלט כי כוח זה יפעל בשיטות של לוחמה זעירה, יסייר, יפעל לחבלה, גישוש ותקיפה, ו"יכין את השטח" לקראת המתקפה הנאצית, אם וכאשר זו תבוא. את הפיקוד על היחידה החדשה קיבל יצחק שדה, שהיה כפוף ישירות למטה הכללי של "ההגנה"." (ויקיפדיה).

האצ"ל והלח"י תקפו את הבריטים ובגלל זה הם עשו לנו עוצר. לעומת זאת הפלמ"ח היו בעד הבריטים "יד אחת עם הבריטים". בעלי רצון שירת באצ"ל וכל פעם שבריטים היו מגיעים אלינו הביתה הוא היה צריך להתחבא, כדי שלא יעצרו אותו.

כל מחתרת הייתה מחתרת לעצמה. הפלמ"ח היו מביאים בלילה ספינות מעפילים, והיו מערבבים את היהודים שבארץ עם המעפילים, כך שהבריטים לא ידעו מי ישראלי ומי עולה חדש וכך שלא יתפסו את המעפילים.

באותה תקופה, פחדתי שייתפסו את המשפחה שלי. כשהכרתי את בעלי רצון הוא סיפר לי שהוא חבר במחתרת, באצ"ל  ואם יתפס, יכולים לתלות אותו, במידה וייתפסו אותו. המלחמה נמשכה הרבה זמן. היהודים לא אהבו את הבריטים וכל הזמן ניסו לגרש אותם.

הסליק בבית של רצון בעלי

בבית של בעלי, היה סליק מיוחד. ה"סְלִיק" היה הכינוי למחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים.בתקופת שלטון המנדט הבריטי, היו לכל המחתרות סליקים רבים. לבעלי, רצון, הייתה בבית מרפסת ומתחתיה הם חפרו בור והכניסו לשם מיטה וסגרו  מלמעלה עם בלטות ( אריחי אבן). בשעת הצורך הם היו נכנסים לשם מתחבאים שם עד סיום המלחמה.

הזוית האישית

מתן: אני מאוד שמחתי לשמוע וללמוד דברים חשובים על סבתא וסבא שלי, נהנתי מאוד לתעד את הסיפור.