מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הבריטים באים

ניתאי נכדי בן 12 ואני סבתו זלמה בת 74 .
זו אני בגיל 4 בקיבוץ שפיים.
ילדות בקיבוץ בתקופת העפלה

נולדתי בתאריך 15.8.1943 בקיבוץ שפיים שהיה אז בן 8 שנים לאחר עלייתו על הקרקע. הורי היו בין המייסדים של הקיבוץ. אבי נפטר ממחלה קשה שלא אובחנה בזמן, מפני התנאים הקשים בהם חיו החלוצים, ארבעה חודשים לפני שנולדתי ואני קרויה על שמו.

בשנים ההם היו הקיבוצים חלק מתנועה שישבה את הארץ, שהייתה ברובה הגדול בלתי מיושבת רוב הענפים שהיו בקיבוץ היו חקלאיים כמו פרדס, כרם, רפת, לול וגן ירק כי החקלאות הייתה לא רק פרנסה אלא קודם כל רעיון של הציונות שראתה את העם היהודי מיישב את הארץ באמצעות עבודת האדמה.

בקיבוצים בזמן ההוא הילדים גדלו בצורה אחרת מאשר בערים: הם התחנכו ביחד כלומר ישנו ביחד אכלו ביחד, למדו ביחד במסגרת שנקראה חינוך משותף שהמטרה שלה הייתה לגדל דור חדש של ילדים שלומדים לחיות ביחד ולשתף את בני גילם בכל מה שיש להם, שזה היה הרעיון הקיבוצי. היינו ילדי טבע, חופש ועצמאות. למדנו להכיר את הטבע באמצעות טיולים ולמידה על צמחים וחיות, הכרת הארץ דרך הרגלים הייתה מטרה חשובה מאד. וגם למדנו לעבוד בענפי המשק השונים כבר מגיל צעיר.

באותו זמן שלטו בארץ  הבריטים.  ישראל עוד לא הייתה אז  מדינה עצמאית והבריטים לא נתנו ליהודים שהיו בגולה באירופה לעלות לארץ .

אני נולדתי כאשר באירופה התרחשה מלחמת העולם השנייה שבה נספו כששה מיליון יהודים ביניהם גם המשפחות של הורי. עם תום המלחמה מי שנשאר בחיים רצה לעלות לארץ אבל הבריטים לא נתנו וסגרו את הנמלים מפני האניות שהגיעו מאירופה עם הפליטים מהמלחמה. ההנהגה שישבה בארץ החליטה להביא את האניות האלה לארץ בצורה בלתי חוקית ולהוריד את המעפילים (כך קראו לעולים) בחופים שאין בהם נמלים כדי שהאנגלים לא יוכלו לתפסם. אחד מהחופים שנבחרו היה החוף של שפיים, אניות מעפילים התחילו להגיע אלינו וחברי שפיים בהם גם הורי יחד עם אנשי הפלמ"ח היו מחכים להם בחוף מורידים אותם בסירות קטנות מהספינות שעמדו במרחק ובחשיכה כדי שלא יתגלו, מביאים אותם אל הקיבוץ ומפזרים אותם מיד בארץ כדי שלא יתפסו,

ליד שפיים בסידני עלי הייתה משטרה בריטית בה היה רדאר שבאמצעותו היו הבריטים מגלים את האניות יום אחד נתפסה ע"י הבריטים אניית המעפילים ברל כצנלסון שהורידה מעפילים בחוף שפיים, למרבה המזל את המעפילים כבר הורידו ופזרו לפני שהיא נתפסה (ספינות שנתפסו עם מעפילים עליהן הובאו לקפריסין שם נכלאו המעפילים במחנות מאסר שהבריטים הקימו).

כנקמה על כך שהאניות האלה נתפסו החליט הפלמ"ח לפוצץ את הרדאר שבסידני עלי. אנשי הפלמ"ח שביצעו את הפעולה הזאת יצאו מקיבוץ שפיים. כתגובה על כך הבריטים פשטו על קיבוץ שפיים וקיבוצים נוספים כדי למצוא את אנשי הפלמ"ח ואת נשקם.

לאירוע זה קראו בשפיים החיפוש. הבריטים הקיפו את שפיים וסגרו אותה מכל עבר. במהלך החיפוש נהרג אליהו חינסקי שבא עם קבוצה גדולה של מתנדבים לעזור לאנשי הקיבוץ  והבריטים שלא נתנו להם להיכנס ירו בו והרגו אותו. על שמו נקראת הגבעה שממול שפיים גבעת אליהו.

מספרת חברת שפיים "עם זריחת החמה הוכרז עוצר על שפיים כל הגברים נעצרו בתוך גדר תיל ליד בית הקברות הילדים והנשים היו בבתי הילדים ואז החיפוש החל החיילים הבריטים נכנסו עם מכשירים מגלי מוקשים לחדרי החברים וחיפשו נשק בכל מקום אך לא גילו דבר כי הסליק עם הנשק היה חבוי עמוק ומסווה היטב. אחה"צ הבריטים עזבו את המקום והשאירו אחרים נזק וחורבן."

אני ובני גילי היינו קטנים מדי כדי להיות שותפים לאירוע הזה אבל כשגדלנו תמיד ספרו לנו עליו וכשחגגנו את מסיבת הסיום של גן הילדים המחזנו את סיפור ההעפלה ואת החיפוש שהיה בשפיים.

כמה מהמעפילים שירדו בחוף שפיים נשארו לחיות בשפיים וחבר אחד אף פגש את אחיו כאשר הוריד את המעפילים מהאנייה.

הזוית האישית

זלמה פלג: לי הייתה החויה מאד מרתקת כיוון שנהניתי מהרצון והסקרנות של ניתאי להכיר את ההיסטוריה. לניתאי היה כייף ומעניין לכתוב ביחד את הסיפור. אני מאחלת לניתאי שיהיה תמיד קשור למשפחה ולהיסטוריה שלה. וניתאי אומר שהוא מאחל לי שבזכות הפעילות הזאת יזכרו את הסיפור.

מילון

מעפילים בלתי לגאליים .
בזמן השלטון הבריטי בארץ שלא נתן רשות ליהודים לעלות לארץ, היו יהודים שעלו לארץ באופן בלתי חוקי וכך הם נקראו.

ציטוטים

” החיפוש החל, החיילים הבריטים נכנסו עם מכשירים מגלי מוקשים לחדרי החברים וחיפשו נשק בכל מקום “

”יום אחד נתפסה ע"י הבריטים אניית המעפילים ברל כצנלסון שהורידה מעפילים בחוף שפיים“

הקשר הרב דורי