מאגר סיפורי מורשת

זריה ביתן נולדה בשנת 1938בתוניס, ועלתה לארץ בשנת 1955.

כשהייתי בגיל 17 אבי החליט שהוא רוצה לעלות לארץ ישראל, ובזכותו בשנת 1955 עלינו, אני ומשפחתי מתוניס ארצה. המסע לארץ ישראל היה לא פשוט, היינו צריכים ללכת בחשאי לאוטובוס בשעת לילה מאוחרת, כיוון שפחדנו מהערבים שבאותו הזמן לא הסכימו לאנשים לעזוב את תוניס ולעלות לארץ, ולכן היינו צריכים לצאת בלילה שלא ירגישו בעזיבתנו. כשהגענו לאוטובוס הוא לקח אותנו לנמל שמשם היינו צריכים לעלות לאנייה שתיקח אותנו לארץ ישראל.

כשהגענו לארץ, המקום הראשון שנקלטנו בו היה קיבוץ ליד ירושלים ושם התיישבנו וניסינו להיקלט בארץ. בקיבוץ עבדנו בגידול חקלאי, וזה היה לא כל כך פשוט. בהתחלה היו לנו הרבה קשיים: העבודה הייתה קשה, היה מחסור באוכל, הבתים שבהם גרנו היו צפופים, ביחס למשפחות המרובות ילדים שהיו, בנוסף גם למידת השפה החדשה הייתה קשה להבנה, אבל למרות כל הקשים האלו הצלחנו להתגבר, ולהתמודד עם כל המכשולים וקשיי ההתאקלמות בארץ החדשה ולהסתדר בארץ.

כיום אני גרה במושב איתן, יש לי שישה ילדים, ונכדים. אני מגיעה לבית גיל הזהב מידי יום ומאוד נהנית. יש לנו פעילויות, טיולים, הרצאות, ביקורים של תלמידי בית הספר ועוד דברים מאוד חווייתיים ומהנים.

הזוית האישית

נאוה וירדן: מאוד נהנו לשמוע את סיפור החיים המעניין והמרתק של זריה, ואנו מקוות נזכור את הסיפור הזה לעד.