מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הבריחה מבברויסק

טובה אלטהויז
בברויסק

נולדתי לאבי רבי זושא מרגולין ולאמי מרת נחמה ביתו של החסיד המפורסם רבי מנחם מענדל קפלן.

בימי ילדותי גרתי עם הורי ואחותי גברת מינה תחי.

נישאתי יותר מאוחר לרב זעליג אלטוהיז ע"ה.

בבברויסק חיינו זרמו על מי מנוחות עד שהגעתי לגיל שמונה. בשנה הזו פרצה מלחמת העולם השניה. באותו יום שמענו ברדיו הרוסי שמטוסים באים להפציץ את בברויסק החלטנו לברוח.

אבא רץ למצוא סוס ועגלה אך לא מצא. לקחנו מעט מאוד חפצים. חשבנו שנחזור לעיר תוך יום יומיים. רק סבתי מצד אבי לא רצתה לברוח עמנו אלא להשאר לשמור על ביתנו מהגרמנים. השמירה לא כל כך הועילה וסבתא נהרגה על ידי הגרמנים. אני ילדה קטנה, פוחדת ומבוהלת, בורחת מהפצצות. נדדנו מעט ומצאנו באחד הכפרים סוס ועגלה. עברנו מכפר לכפר, מעיר לעיר, כשבכל אותה תקופה הגרמנים היו ממש מאחורינו. מעלינו טסו כל הזמן מפציצים גרמנים שהרגו והשמידו ללא רחם.

בדרך שברחנו היו גופות של אנשים ובהמות וכלי בית שנהרסו במהלך ההפצצות. לפתע התברר לאבא שהוא חייב להתגייס. הוא ניסה להמלט מהצבא בעזרת תירוצים שונים, אך כשהגענו במסע בריחתנו לעיר קוסנפולע החליטה אמא לבקש מהם שהיות והיא צריכה ללדת, שירשו לה להגיע למקום מנוחה, אולם הצבא מאוד התעקש. אבא גויס ונשארנו רק נשים וילדים. ישבנו אנו הילדים וחשבנו מה יקרה אם גם אלינו יגיעו הגרמנים. אני אמרתי שאם יבואו הגרמנים אני אטביע את עצמי בנהר. החשש שלנו לצערנו היה מוצדק. שוב הגיעו לכפרנו גרמנים ושוב נאלצנו לברוח.

הפעם ברכבת משא פתוחה, ללא קירות ותקרה. מעל ראשינו מעיל גשם שיכסה עלינו קצת מפני מזג האויר הקר והסוער שאופייני כל כך לרוסיה. במשך הנסיעה אמא חלתה ואושפזה בבית החולים. משום שהבנתי שמצבה קשה רציתי להיות לצידה כל הזמן עד בא הערב, והלכתי לחפש מקום ללון בו. כשחזרתי בבוקר מצאתיה מכוסה בסדין לבן. כשצעקתי "אמא אמא" הגיעה אחת האחיות ואמרה שלא אצעק כי אמא ישנה ועלולה להתעורר. האמנתי לה. למחרת בבוקר הגעתי לבית החולים ומצאתי את מיטתה של אמא הפוכה ואמא איננה.

שכנה חולה אמרה לי שאמא ניפטרה. הגעתי הביתה ובכיתי. לא היה מה לאכול ואחי הקטן היה מאוד לא רגוע בלילות. לילה אחד הרגשתי שקר לו. עטפתי אותו וחיממתי אותו חזק חזק. למחרת בבוקר סיפרתי לדודתי שהלילה ישנתי טוב כששמריהו לא העיר אותי כלל. דודתי נבהלה מאוד וביקשה שאעיר אותו מיד אך כשניסיתי לעשות זאת היה מאוחר מדי. שמריהו מת. מת מרעב. הרמתי אותו בידי ולקחתי אותו לבית הקברות שם חפרתי בור עמוק הכנסתי אותו לתוכו וכיסיתי את הבור בעפר.

חיי בהמשך היו קצת יותר קלים אצל חבד"ניקים ברוסיה. בריחה מרוסיה דרך פולין שהיות ממושכת במחנה עליה לארץ ישראל והקמת בית בכפר חב"ד.

הקשר שלי לרבי מליובאוויטש

היתה לי את הזכות לצאת מרוסיה ברכבת יחד עם הרבנית חנה, עם דרכון מזויף שהייתי רשומה כנכדה של הרבנית חנה. זה הספור המפורסם של שרה קצנלבוגן שוויתרה לרבנית חנה בדרכון.

היינו כל המשפחה חב"דניקים

סבא שלי היה חסיד מאוד גדול ר מנחם מענדל קפלן וכל שנה היה נוסע לרבי הרש"ב לחגים. הוא נסע לרבי פעם אחת ושודדים זרקו אותו מהרכבת גוים מצאו אותו והכניסו אותו הביתה וטיפלו בו.

אז הוא חשב שהוא הולך למות והוא רוצה להיקבר בקבר ישראל. הוא נסע לרבי רש"ב ובדיוק הרבי הרש"ב דיבר על שליהודי אסור לחשוב שהוא הולך למות הוא תמיד צריך לבקש חיים.

בסוף הוא מת וקברו אותו ברוסטוב.

אחר כך היתה המלחמה לבית יתומות ולא היה איתי קשר אם אף אחד עד שמצאתי את הדודים שלי דרייזה ויענקה יוסף רסקין.

היה נס גדול והמנהלת של הבית יתומות אמרה שבטח אתם לא לבד תחשבו על הכתובת של מישהו שקרוב אלכם אחותי מינה זכרה את הכתובת של הדודים שלי ושלחנו מכתב ללנינגרד וענו לנו שהדודים שלי יצאו מלנינגרד והם לא יודעים איפה הם. הלכנו למדור לחיפוש קרובים ואז קיבלנו תשובה שהם נמצאים באלמה אטה. 

מילון

הרש"ב
הרב שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

ציטוטים

”היתה לי את הזכות לצאת מרוסיה ברכבת יחד עם הרבנית חנה“

הקשר הרב דורי