מאגר סיפורי מורשת

סבתי נולדה באלג'יריה. היא מספרת את סיפורה: בשנת 1958 פרצה מלחמת אזרחים באלג'יריה שגבתה מחיר יקר בחיי אדם. המצב הביטחוני החמיר מיום ליום וההורים נאלצו לשלוח אותי באוניה לצרפת באמצע הלילה ללא ציוד וללא בגדים כי באותם הזמנים נחטפו על-ידי ערבים בנות יהודיות ואימי שמעה מהשכנה שרוצים לחטוף אותי בלילה למחרת.

 

הגעתי לצרפת למחנה עולים בשם camp d'arenas  שם שהיתי שישה חודשים, עזרתי למדריכים של המחנה בקליטת עולים, בחלוקת אוכל וציוד ואז הגיע דוד שלי למחנה עם משפחתו. כאשר הגיע מועד העלייה לארץ עליתי יחד אתו בטיסה לארץ.

הגענו לשדה תעופה לוד ומשם ישר לדירות עולים בדימונה. גרתי  אצל בני משפחתי כמה חודשים ועברתי לבני משפחה אחרים. כל יום אני הלכתי לשדה התעופה לבדוק ברישומים אם משפחתי הגיעה, אך תמיד הייתה  אכזבה עד שבתום השנה לא יכולתי להגיע לשדה התעופה ובדיוק באותו היום  אמי עלתה לארץ לקבץ את ילדיה הפזורים.

אבי נשאר באלג'יר, הוא עסק בהעברת יהודים מאלג'יר למחנה העולים בצרפת הוא חי תחת איומים של ערבים שמנעו ממנו פעילות ציונית. יום אחד ירו בו ופצעו אותו והוא נלקח לבית הסוהר. הוא נישאר שם כמה חודשים ארוכים עד שהוציאו כרזות למועד תלייתו בכיכר העיר. אנחנו כאן בארץ לא ידענו מאומה אודותיו  עד שיום אחד הגיע אלינו עולה חדש מהעיר שלנו עם הכרוז שבו הבשורה המרה.

 

לא ידענו מה לעשות, פנינו לרב העיר עם הכרוז והוא אמר לנו שאין מה לעשות וביום של התלייה נשב שבעה. הגיע המועד הכתוב בכרוז וישבנו שבעה וביום השביעי לשבעה נודע לנו שהוא הוברח מהכלא בעזרת אנשי כמורה שהיו חברים שלו.

אבא הוטס ישר מבית הכלא לבית חולים בגרמניה שם עבר טיפולים וכשעמד על רגליו טס לחפש אותנו  בצרפת. אני הייתי הבת הגדולה מבין הילדים הייתי בת 16 ויצאתי לחפש עבודה כדי לפרנס את אימא ואחיי.

הקליטה הייתה קשה מאוד: לא היה לנו כסף, בגדים, אוכל, ולא שום מזכרת מהעבר שלנו, אבל התחלנו לעבוד והתפרנסנו בכבוד ובנינו רהיטים מקרשים שהיו מפוזרים ליד המבנים בסביבה שלנו למשל: שולחנות, שרפרפים וארונות ואפילו שקנינו שולחנות ורהיטים אחרים לא יכולנו להיפטר מהם פשוט נקשרנו אליהם.

היום סבתי חיה ביבנה, יש לה חמישה ילדים ועשרה נכדים.

 

מלחמת האזרחים האלג'יראית היא כינויו של הסכסוך המזוין בין ממשלתה של אלג'יריה ובין קבוצות אסלאמיות מורדות, אשר החל בשנת 1991. יש המעריכים כי הסכסוך גבה למעלה ממאה אלף קורבנות בנפש. הסכסוך הסתיים באופן מעשי בניצחון ממשלת אלג'יריה, בעקבות כניעת "צבא הישועה האסלאמי", ותבוסתה ב-2002 של "הקבוצה האסלאמית המזוינת". עם זאת לחימה בעוצמה נמוכה נמשכת עדיין באזורים שונים של המדינה. (ויקיפדיה)

 

תשע"ו    2016