מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הבריחה הגדולה

אני ואורי בסלפי מוצלח
אני מימין עם האחיות הקטונות שלי
עלייה לא צפויה

נולדתי במרוקו בתאריך 10.5.1956 בת למוריס ופלורה עייש אחת משישה אחים חמישה נולדו במרוקו והקטן ביותר בישראל, לאבי היה מפעל נעליים גדול עם הרבה מאוד כסף, ואמי לא עבדה במרוקו.

אבא שלי היה איש כשרוני ביותר שחי במרוקו בתקופה שנאסרה היציאה של היהודים ממרוקו לארץ ישראל, ולמרות זאת הרבה מאוד יהודים רצו לעשות עלייה לארץ הקודש שזה היה חלומם הגדול.

כדי לאפשר את היציאה ממרוקו נמצאו כל מיני שיטות בתמיכה של הציונות היהודית לצאת ממרוקו גם בדרכים אפילו לא חוקיות. אבא שלי היה אמן בזיוף דרכונים ליהודים שרצו לעלות ולא אושרה להם היציאה, הוא פעל ועשה מאות אם לא אלפי דרכונים ליהודים (מזויפים). מאחר שהשילטון עשו הכל כדי לסקל את היציאה של היהודים במובן שחיפשו את אלה שפעלו ועזרו לאנשים לצאת. אח של אבא שלי היה בחברות מאוד קרובה עם הקצונה הגבוהה במשטרת מרוקו.

יום אחד בא אליו קצין בכיר מאוד והודיע לו שבאותו היום אמורים להגיע שוטרים לבית של אחיו לאסור אותו על הפעילות שלו בזיוף הדרכונים. כמובן שמיד דוד שלי רץ לאבא שלי ובישר את הבשורה הרעה שעומדים להגיע לאסור אותו, וכולם ידעו מה תוצאות המשפט עלולים להיות. יש לציין שאבא שלי היה איש אמיד מאוד, איש נשוי עם חמישה ילדים קטנים וההחלטה הגורלית הייתה אמורה להיות מהירה מאוד. כך שהוחלט במהירות רבה שבאמצע הלילה אוספים את כל הילדים אל תוך הרכב ופשוט מתחילים את מסע הבריחה.

אני מימין, עם האחיות הקטנות שלי

תמונה 1

אני כילדה קטנה זוכרת איך אוספים אותנו מהמיטות ישנים אל תוך המכונית כשמשאירים מאחורינו את כל רכוש הגדול שהיה ומתחילים את הבריחה לארץ ישראל (בעיית דרכונים לא היית לנו). זכור לי שנסענו כל הלילה ולמחרת כמעט בלי עצירה כדי לצאת ממרוקו עוד לפני שהשלטונות ירגישו בהעלמותינו, כך בעצם התחיל המסע לארץ ישראל.

ברבות הימים לאחר שהגענו לארץ דוד שלי הודיע לנו שאכן הגיעו באותו בוקר אלינו הביתה כדי לקחת את אבא שלי וכמובן שהוא נמצא ריק והשלטונות במרוקו הלאימו את כל הרכוש שנשאר מאחורינו שזה הבית והמפעל הגדול שהיה.

תחילת דרכנו בארץ היית במעברת לוד שם שהינו במשך שנה דבר שמאוד לא היה מקובל על אמא שלי, אישה משכמה ומעלה לחיות במעברה ועשתה הכל כדי לעזוב את המעברה במהירות האפשרית. ואכן משם עברנו לגור בעיר חולון ומקביל הוריי פתחו את מפעל הנעליים הראשון שלהם בישראל.

הזוית האישית

אורלי ואורי: למדנו אחד על השנייה והקשר התחזק.

מילון

לסקל
לנקות את השטח

ציטוטים

”החלטה גורלית“

הקשר הרב דורי